פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/נ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פני יצחק (אבואלעפיא) א נ

אות נ

קצט

(קצט) נשים שנהגו לברך על לולב ושופר וכיוצא הנה הרב ברכ"י בסי' תע"ד כתב שזה שנים רבות דערער ע"ז ושאל להחכמים ואמרו שהוא מנהג בטעות ושיש לבטל המנהג ושכ"ב מר רבו בס' נח"ב ואחר זמן בא לידו קונטריס לאחד קדמון שהיה שואל מן השמים ומשיבין לו ושאל ע"ז והשיבו לו שאם באו לברך הרשות בידם ע"ש הטעם באורך וביוסף אומץ סי' פ"ב חזר הרב חיד"א וכתב ע"ז שם וז"ל ולענין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לר"י ממרוי"ש נהגתי לומר לנשים שיברכו על לולב וכמנהג קדום וכו' והגם דמרן פסק שלא יברכו נראה דאילו מרן היה רואה בתשו' ר"י הנז' ודאי דהיה פוסק כן וכו' יע"ש גם הזכו"ל ח"א דח"י ע"ב כתב דלמאי דקי"ל דבמקום מנהג ל"א סב"ל בזה ניחא מנהג הנשים שנהגו לברך כסברת ר"ת ואין לערער עכ"ל יע"ש.

ר

(ר) נמלך אם קנה לעצמו לחם אחד לאוכלו כולו וע"ז זה בירך ואח"כ נתאווה לאכול עוד וקנה עוד לחם אחר צריך לברך שנית המוציא אבל אם יש בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואח"כ רוצה לחתוך עוד אין זה נמלך דדרך אדם הוא כן כ"כ הט"ז בסי' קע"ד והב"מ דע"ד ע"ב אות ו' הביא משם הבאה"ט דס"ל דאפילו לקנות פת מן השוק אינו מברך שנית אלא כשלא נשאר לו מן הפת הראשון שבירך עליו אבל אם עדין נשאר לו מעט מן הפת ושלח לקנות פת עוד אין צריך לברך על הפת השני ושהרב ב"ד ש"ש דחה דברי הבאה"ט והוכיח דאפילו שיש עדין מן הראשון צריך לברך על השני יע"ש ואתה תחזה להזכו"ל ח"א דח"י ע"ב בדין נמלך שהביא דין הרב ט"ז הנז' וראו הביא לנו דהרב הלכה ברורה ואבן העוזר חולקים על הט"ז בדין הנז' וס"ל דלא יברך שנית כלל אפילו שלא נשאר כלל מן הפת הראשון יע"ש ובכן ספק ברכות להקל ושב וא"ת עדיף ולא יברך שנית כלל וירא שמים ישתדל מאד שלא להביא עצמו לידי מדה זו שלא ליכנס בס' ברכות והחכם עיניו בראשו.

רא

(רא) אם היה דעתו לשתות כוס א' מיין ושוב נמלך לשתות מים דצריך לברך על המים תחילה עכ"ז ברכה אחרונה דיין פוטר את המים כ"כ השל"ה הביאו הזכו"ל שם.

רב

(רב) מי שנטל ידיו ובירך על נט"י ונמלך שלא לאכול לא הוי ברכה לבטלה כ"כ המחב"ר בק"א סי' קנ"ח משם הריטב"א יע"ש.

רג

(רג) אם היה אוכל בסעודתו ושוב גמר בלבו שלא לאכול עוד או שסילק השלחן ועדין לא אמר הב לן ונבריך וגם לא נטל ידיו ואח"כ נמלך לאכול עוד לכ"ע שרי לאכול בלא ברכה וגם לשתות שאר משקין זולת ביין הוא דאיכא פלוגתא דרבוותא דלתר"י אסור לשתות יין עוד בלא ברכה ולשאר כל הפוסקים שרי אף ביין בלתי שום ברכה יע"ש בזכו"ל ח"א דס"ז ע"ב שהביא המח' הנז' ובכן ירא שמים לא ישתה יין עוד אחר שגמר וסילק שלא להכניס עצמו בספק ברכות וה"ה אם אמרו הבו וניטול ידינו דינא הכי דשרי לאכול בלא שום ברכה לפניו כלל וה"ה לשתות שאר משקין לכולי עלמא מלבד הרמב"ם ולשתות יין ג"כ שרי לכל הפוסקים זולת הרמב"ם ותר"י דלדידהו צריך לברך לפניו באופן דדין נטול ידינו שוה לגמר וסלק לכל דיניו והמחמיר שלא לאכול ולשתות יין תע"ב וכמ"ש הזכו"ל שם די"ט.

רד

(רד) נדה אם תוכל לברך ברכת המזון ולהתפלל בימי נדתה איכא פלוגתא דרבוותא בזה הביא דבריהם מור"ם בא"ח סי' פ"ח שי"א דאסיר וי"א דמותר ושכן עיקר אלא דנהגו כמ"ד אסור יע"ש ועיין להמג"א שם שהעלה להתיר וליותר טוב תשמע ברהמ"ז מאחרים ותכוין היא לצאת וכן בקדוש ואי ליכא אחר תברך ברהמ"ז בעצמה בלחש וה"ה קדוש דהוו מדאורייתא יע"ש וכן העלה הרב פר"ח דחייב כל אדם להזהיר לביתו שלא ימנעו מלהתפלל וכו' יע"ש ובמקומותינו נהגו היתר לברך ולהתפלל אפילו בימי נדתם כל שהיא יודעת לברך ולהתפלל ובימי לבון לכ"ע שרי אפילו במקום שנהגו אסור כמ"ש רמ"א שם.

רה

(רה) נארנג'אדה דהיינו מרקחת שעושים מקליפי צאדנג'ס מתוקים או חמוצים יש מהאחרונים שכתבו דמברך עליהם בפה"א ויש מהאחרונים שהסכימו לברך שהכל עיין בזכו"ל ח"א דח"י ע"א ובזכו"ל ח"ג ד"ד ע"א יע"ש ומנהגנו לברך שהכל דוקא וכן עיקר לדינא ואם בדיעבד בירך בפה"א יצא כיון דאיכא בפוסקים מאן דסבר הכי ופשוט.

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף