פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פני יצחק (אבואלעפיא) א ט

אות ט

קיג

(קיג) טלית ברכת הטלית להתעטף בציצית ואם בירך על מצות ציצית במקום להתעטף העלה הרב זרע אמת ח"א א"ח סס"י ב' דלא יצא יע"ש והרב ב"ע דט"ל ע"ב אות א' חלק עליו וכתב דבדיעבד יצא וא"צ לחזור ולברך להתעטף כמ"ש בתשובה יע"ש ולדידי חזי לי דהז"א טעמו ונמוקו עמו והוראתו נכונה ותשו' הב"ע לא זכינו לאורם ועכ"פ ספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף שלא לחזור ולברך ופשוט.

קיד

(קיד) ברכת להתעטף בציצית אם צ"ל הבית בשוא או בפתח נחלקו הפוסקים בזה כמ"ש הבאה"ט סי' ח' סק"ה דהב"ח ס"ל דצ"ל בפתח והלבוש וכנה"ג וע"ת כתבו לברך בשוא תחת הבית יע"ש והרב"ד סי' ד' הסכים לס' הב"ח יע"ש והמחב"ר שם כתב דהעיקר לומר בציצית בשוא תחת הבית בין ע"פ הסוד בין על פי הדקדוק יע"ש וכן הסכים הרב ש"ץ דס"ט והרב לב חיים סי' ע"ר יע"ש והכי נהוג עלמא ופוק חזי מאי עמא דבר.

קטו

(קט"ו) טלית שאולה אם מברך עליו או לא עיין למרן בש"ע א"ח סי' י"ד ס"ג ס"ד ובאה"ט שם סק"ו ובאד"ק ח"א סי' י"ד ובמהר"מ מינץ סי' יו"ד ובשער אפרים סי' י"ט שבות יעקב ח"ב סיכ"ג עיקרי הד"ט סי' ב' או"ג יוסף אומץ סי' ל' שלמי צבור דל"ד ועיין להרב ת"ח סינ"ג שכתב דהמנהג לברך ואין לערער יע"ש ועיין להא"ר שם שהביא כמה פוסקים לדחות דברי רש"ל ומסיק לברך אף בטלית שאולה ואפי' לעלות לס"ת יש לו לברך עליו יע"ש וכבר נתפ' מנהג זה כמ"ש הזכו"ל ח"א ד"ח ע"ב ושכן ראה כמה גדולים שמברכין וכיון שכן אין בזה משום ספק ברכות להקל וכו' יע"ש ומ"מ ירא שמים יעשה כל טצדקי שלא לברך על טלית שאולה שלא להכניס עצמו בספק פלוגתא דרבוותא בברכה ואם א"א לו בלאו הכי על כל פנים יוכל לברך כהסכמת האחרונים כמ"ש הרב לב חיים סס"י צ' והחס"ל די"ג יע"ש.

קטז

(קיו) יכול האדם לכבד לרבו או למי שגדול ממנו בטלית שלו דלא כמ"ש החקרי לב א"ח סי' ד' כ"כ הרב יוסף אומץ בסי' ס"ה אות ד, ושכן נהגו בעה"ק, ירושת"ו יע"ש ועיין לב חיים סי' מעשה אברהם יו"ד סי' י"ג.

קיז

(קיז) טלית שמשליכים על החתן וכלה בעת חופתם אפילו שהיא שלו נחלקו הפוסקים אם צריך לברך עליו כמ"ש הבאה"ט סי' ח' סקח"י יע"ש ועיין להרב פרה"א ח"א דכ"ג ע"ב וע"ג יעש"ב והברכ"י שם כתב דהמנהג פשוט בארץ הצבי שהחתן מברך עליו ושכן עיקר יע"ש וכ"ש במקומות שנוהגים שהחתן מתעטף בטלית קודם ארוסין ואח"כ בשעת ברכת נשואין מכסים גם לכלה במקצת אותו הטלית שהחתן מעוטף בו דפשיטא דהחתן מברך עליו כשמתעטף בו כמ"ש הב"ע דקצ"ח ע"ב או"ד יע"ש והרב לב חיים סי' צ' האריך בזה ג"כ וזו הלכה העלה דהנכון להתעטף החתן תחלה ויברך ואח"כ פורס הטלית על הכלה ואם הטלית הוא שאול א"צ לברך כלל לא החתן ולא הסנדק יע"ש וכן הסכים הרב בת"כ ד"ג ע"ב משם הרמ"ז יע"ש.

קיח

(קיח) ברכת הטלית היא כשאוחזו בידו כדי להתעטף בו דהוי עובר לעשייתם כמ"ש הרב שאג"א סי' ל"ב וכן המנהג ודלא כתשו' כבת יעקב סי' פ"ח הביאו הי"א כ"כ המחב"ר סי' ח' והרב עי"ה סי' כ' אות ל"ה והרב של"ץ דכ"ט וד"ל יע"ש וכ"כ הרוקח ריש סי' שס"א ה"ד הב"ע ד"מ ע"א אות כ"א יע"ש.

קיט

(קיט) מי שנתנו לו טלית להתעטף בו ובירך עליו וקודם עטיפה בא השמש וחטפו מידו ונתן לו טלית אחר נחלקו בזה הפוסקים אם צריך לחזור ולברך שנית על טלית השני אי לא עיין בספר מוצל מאש דת סי' י"ד ובאשדות הפסגה סי' א' ובאגורה באהלך סי' א' עי"ה ס"ב אות ל"ה קול אליהו ח"ב א"ח סי' ב' בארות המים ס"א יע"ש ולמעשה נראה פשוט דאין צריך לחזור ולברך כמ"ש הרב זכו"ל דיו"ד ע"ב אות יו"ד והב"ע ד"מ אות י"א יע"ש.

קכ

(קכ) אם נפל הטלית מעל כל גופו אע"פ שנשאר בידו צריך לחזור ולברך כ"כ המג"א בסי"ח אבל השכנה"ג שם כתב דנשאר בידו לא גרע מהיכא דנפל רובו שאין צריך לחזור ולברך יע"ש וכיון שיש מחלוקת הפוסקים בזה העיקר הוא דלא יחזור לברך דספק ברכות להקל ופשוט ודלא כמ"ש הב"ע דט"ל אות ז' יע"ש ואולי דגם הב"ע הכרעתו לדינא ולא למעשה כמבואר בדב"ק יע"ש.

קכא

(קכא) סומא חייב ללבוש טלית מצוייצת כהלכתה ברם לא יברך כיון שהוא מח' בפוסקים וספק ברכות להקל כ"כ הרב לב חיים סי' ק יעש"ב.

קכב

(קכב) טלית שמרוקם בו פסוקים מברכים עליו עיין גו"ר כ"א סי' כ"א מטה יוסף א"ח סי"ה לק"ה ד"ו שבו"י ח"ב סי' ק"א הרדב"ז ח"א סיע"ג ג"פ סי' קכ"ג של"ץ דל"ו זכו"ל ח"א דמ"ב

קכג

(קכג) הניחו עליו טלית בעודו מתפלל, מברך אח"כ כ"כ שהכנה"ג סי' ח' שאגת אריה סי' ל"ב

קכד

(קכד) מי שלקח טלית להתעטף בשתי ידיו ובירך וכשהגביה ידו לעטפו נשאר הטלית בידו אחת אין ספק דאין צריך לחזור ולברך דדוקא מי שבירך ולבש הטלית כהלכתו שכבר קיים ברכה הא' הוא דחייב לחזור ולברך שנית בעטיפה זו שלא יתעטף בלא ברכה אבל כשלא נתעטף כלל עדין אלא שקודם שנתעטף נשאר בידו אחת למה נאמר דיברך ברכה אחרת כדי שתהיה ברכה ראשונה לבטלה ואפילו שנפל מידו מכל וכל אין צריך ברכה אחרת דהברכה ראשונה מספקת לחזור ללובשו מאחר שלא היה שם הפסק דאין ראוי לברכה אחרת כ"כ השכנה"ג שם.

קכה

(קכה) טלית של שני שותפים ישראלים חייבת בציצית ואפילו שניהם מתעטפים בטלית אחד שניהם חייבים לברך אלא דאם האחד בירך והשני כיון לצאת בברכתו יוצא י"ח כ"כ הרב לב חיים בסי"ד ואם הטלית משותפים בה גוי וישראל פטור מציצית לגמרי כמ"ש הי"א סי' ד' משם דמש"א יע"ש וה"ה באשה המשותפת עם איש בטלית אחד פטור הטלית מציצית לגמרי ומ"מ אם יהיה האופן דהגוי והאשה נתנו רשות לשותפם להטיל ציצית והטיל ולבש אותו בודאי דחייב לברך ברכת ציצית כ"כ הרב לב חיים שם דקי"ז רע"ב יע"ש.

קכו

(קכו) טלית בעלת חמש כנפות אינו חייב להטיל בה ציצית אלא בארבע כנפותיה דוקא ולא יברך עליו כלל דספק ברכות להקל ומ"מ לכתחילה לא יעשה טלית יותר מארבע כנפות כ"כ הרב לב חיים סיע"ח יעש"ב.

קכז

(קכז) טלית קטן כתב החס"ל דיו"ד ע"א או"ד וז"ל יר"ש הרוצה לקיים מצות טלית קטן כתקנה יקח טלית של צמר גדול קצת כדי שיתכסה ראשו ורובו ויברך להתעטף בציצית ויתעטף בו כדי הלוך ארבע אמות ויפשטנו על אחוריו כמו שעושה בטלית גדול ממש ושוב יניחנו על צוארו כמנהג ואם אינו גדול כשיעור זה או שאינו של צמר לא יברך עליו כי ברכות אינם מעכבים ואף שנתנה רשות לברך אפילו בקטן מזה ואפילו שאינו של צמר ויכול לברך על מצות ציצית אפילו אינו מתעטף שכן פשט המנהג וגדול כח המנהג מ"מ ירא שמים יחוש לעצמו ולא יברך במדי דתלי בפלוגתא ושב ואל תעשה עדיף עכ"ל יע"ש.

קכח

(קכח) טוב לכוין בברכת טלית גדול לפטור טלית קטן שלא פשטו בלילה דאיכא מ"ד דלילה חשיב הפסק וצריך ברכה כ"כ החס"ל שם אות ז' ובדי"ג ע"ב אות ט"ז יע"ש.

קכט

(קכט) טלית בליל יום הכפורים דעת רוב הפוסקים להתעטף מבעוד יום ולברך עליו עיין בש"ע א"ח סי' ח"י ותרי"ט ובמור"ם שם שם ובתשובת הרשב"ץ הביאה מרן סי' ח"י ובמהרי"ו ה"ד הכנה"ג סי' הנז' ובלבוש ובמהריק"ש שם וכ"כ הברכ"י שם משם הרב הקדוש מהרח"ו דהיה מתעטף מבעוד יום והיה מברך ואין בזה שום פקפוק יע"ש וכ"כ הרב של"ץ דשי"ט ע"א יע"ש ודלא כמ"ש בס' חמ"י ברפ"ב מיוה"ב דהמתעטף מבעוד יום כדי לברך עליו טועה אלא שצריך להתעטף עם חשיכה כדי שלא לברך ואף אם מתעטף מבעוד יום לא יברך יע"ש דליתא כלל ואדרבא הנכון להתעטף מבעוד יום לכתחילה כדי לברך עליו דוקא כהסכמת רוב הפוסקים וגם ע"פ דרך האמת וכמנהג מהרח"ו ועיין להרב"ד בסי' ט' שכתב דיש אסור להתע' אחר שקיעת החמה יע"ש ועכ"פ אם נאנס ולא נתעטף מבע"י קודם שקיעת החמה לא יברך עליו אח"כ וכן אם הוא בין השמשות שהוא ספק יום וספק לילה ודאי דלא יברך כמ"ש הזכו"ל ח"ג דמ"ט ע"ב והרב ק"פ נר"ו בדז"ן ע"כ יע"ש וכבר כתב כ"ז הזכו"ל ח"א דמ"ב ע"ב יע"ש.

קל

(קל) בחורים הנוהגים שלא ללבוש טלית עד שישאו נשים כפי מ"ש המג"א ומרן החבי"ב בפי' דברי מהרי"ל תורה יוצאה דשלא כדין וכמנהג עושים הבחורים הנז' כ"כ הרב מעשה אברהם א"ח סי' י"ג יעש"ב.

קלא

(קלא) טבילה המברך על טבילתו בערב יוה"כ הוי ברכה לבטלה כמ"ש במנהגים משם א"ז קטן וע"ש שהביא משם התשב"ץ שכתב דכיון דאינה אלא טהרה בעלמא אינה צריכה ברכה יע"ש וכ"כ בשמם הרב ק"פ נר"ו שם ד"ן ע"ב.

קלב

(קלב) טבילת כלים ע"י גוים אי מברך בעל הכלי עיין להרשב"א ח"ג סי' רפ"ט ובבאה"ט יו"ד סי' ק"ך סקכ"א שכתב בשם הט"ז דכתחילה לא יטביל ע"י גוי לבד כי היאך יברך על מה שיטביל הגוי אבל אם הישראל מטביל גם כן איזה כלי באותה שעה אלא שהגוי מסייע לו בשאר כלים נמצא דהברכה קאי על מה שהישראל עושה שפיר דמי יע"ש וכ"כ החקרי לב ביו"ד ח"ב סי' ט' יעש"ב.

קלג

(קלג) ברכת טבילת כלים העיקר היא כפסק מרן בש"ע יו"ד סי' ק"ך ס"ג דעל כלי אחד יברך על טבילת כלי ואם הם שני כלים יברך על טבילת כלים דלא כיש פוסקים שהביא הש"ך שם דס"ל דצריך לומר על טבילת כלי מתכות ודלא כמ"ש מהר"ז רונקי"ל הביאו הט"ז שם שאין צריך להזכיר כלי רק להטביל סתם יע"ש אלא העיקר כמרן וכן נהגו בכל תפוצות ישראל ועיין הרדב"ז ח"ב סי' קל"ד.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף