פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/ז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אות ז
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא > |
פח[עריכה]
(פח) זנג'ביל שמרקחים אותו בדבש או בצוקאר בין כשהוא רטוב או יבש כיון דע"י כך ראוי לאכילה הזנג'ביל עיקר ומברך עליו אדמה כ"כ מרן בסימן ר"ג והברכ"י שם כתב דהפר"ח בלקוטיו מסתפק בזה וצדד לברך שהכל יע"ש ואם כן לכתחילה יברך עליו אדמה כדעת מרן ואם בירך עליו שהכל בדעבד יצא כדעת הפר"ח וכתב המג"א שם דה"ה כשצולין הזנג'ביל ואוכלים אותו לרפואה מברך עליו אדמה כיון דחזי לאכילה ע"י כך יע"ש וכתב הרב באר היטב שם משם הט"ז דאפילו ערבו צוקאר כתוש עם האנגבר שהוא הזנג'ביל כמ"ש הרב עט"ז שם והצוקאר מעורב בו כשיעור הזנג'ביל ממש אפ"ה הצוקאר מקרי טפל לגבי הזנג'ביל ומברך עליו אדמה ופוטר את הצוקאר יע"ש.[1]
- ↑ שם ס"ו ועי' במשנ"ב דכ' דיבש ל"ד לאגוז הרך דברכתו שהכל דשאני הכא דכבר נעשה פרי אלא דמחמת יבשותו אינו ראוי לאכילה ע"ש ועי' בפר"ח שם דכתב לדמותו לתומי וכרתי מאחר דהשבח בא להם מחמת דב"א אכן עי' במג"א דביאר הטעם בתומי וכרתי מאחר דמקבלים טעם ממילא ולפ"ז ל"ד לזנגביל.