פירוש קדמון על ספר חסידים/תשטז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פירוש קדמון על ספר חסידים תשטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יוסיף דעת וגו' כל הנוגע כו'. ר"ל מכח שהאדם הוא בר דעת ושכל יוסיף מכאוב ויש בו התדבקות טומאה יותר מבהמה שאינה בת דעת ושכל לפי זה אינו קשה למה אמר ומותר האדם מן הבהמה אין הלא יש מותרות אדם שהוא בעל שכל דעה ובינה משא"כ לבהמה כי אע"פ שיש בו מותרת מצד אחד יש בו גם כן גריעות' מצד אחר כי מכח שהוא בעל שכל יש בו התדבקות טומאה יותר כנ"ל אבל עדיין קשה למה אמר ומותר האדם וגו' אדם אוכל ומברך כו' היאך כו' אלא כו'. ר"ל דפסוק ומותר האדם וג' אינה אלא בשעת מיתה וסוף הפסוק קאי על תחלת הפסוק כמות זה כן מות זה וגו' ובאותו שעה ומותר האדם וגו' בהמה שמתה כו' אדם שמת מעמידי' אותו לדין כו' כדמסיים הפסוק מי יודע רוח בני אדם העולה היא למעלה וגו' דהיינו ליתן דין וחשבון ולא עוד אלא שאומרים לו מפני מה מתו בניך בחייך ולא עוד אלא כו' דהיינו שאומר לו מפני מה מתו בניך זה אינו אלא מפני חטא פלוני ופלוני שעשית ונמצא גרמת למיתת בניך וראוי לדון אותך על כך ולא עוד כו' בתיקונו של עולם שהרי אתה היית גורם למיתת בניך ולשבת יצרו כתיב וראוי לדון אותך גם על כך נמצא לא די שהיו לו הצער שמתים בניו בחיים אלא כו':

ככלות וגו' אל תקהה כו' ר"ל אל תעזבני לכלות כחי שיהיו בני מתים ויכל כחי שכל כו' וכחו כהה. לכן נאמר כי הכל הבל. ר"ל אי אמרינן דמה שאמר הפסוק ומותר האדם מן הבהמה מדבר בשעת מיתה כנ"ל שפיר מסיים הפסוק כי הכל הבל:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.