פירוש קדמון על ספר חסידים/קסה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתיב פוקד וגומר אין הפסק לטובותיו. ר"ל שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה כלו' שהוא לא עבד הקב"ה לקבל שכר קצוב ושיש לו גבול לכן נותנין לו שכר שאין לו קצבה וגבול והא דכתיב ועושה חסד לאלפים דמשמע שיש קצבה וגבול לא נקט אלא דרך הפלגה לומר שמדה טובה מרובה אבל באמת אין לעונותיו הפסק עיין ברמב"ם סוף עוקצים ואמר הפסוק ועושה חסד לאלפים שמרובה מדת טובה ת"ק שמזה מרומז שאין הפסק לטובותיו שמנין ת"ק מרמז על עולם שהוא ת"ק שנה והעולם דהיינו שמים וארץ הן קיימים לעולם ועד שמפני זה נמי נקרא שמים וארץ עולם שמלת עולם פירושו לשון תבל וגם פירושו לעולם ועד וזש"ה ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ שמלת עולם משמעו שני פירושים כנ"ל ואם העולם שנבראו בעבור הצדיקים קיים בכחו ובטובו לעולם ק"ו הצדיקים שבשבילם נברא העולם שאין הפסק לטובותיהם וזה שאמר נמי יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה שאם העולם שנברא בעבור התמימים קיים כו' ק"ו התמימים כנ"ל ועיין ילקוט ישעיה נ"ט ע"ח: ולמה אוהב הקב"ה את האבות ר"ל שאין לומר שמפני שהיו עובדים לקב"ה ע"מ שלא לקבל פרס כו' כנ"ל לכך אהבן שהרי אמרנו עתה שהפסיק כלם צדיקים וגו' נאמר על אלו נשמע מזה שאהבה של האבות תלוי בדבר אחר ואמר שלכך אהבן מפני שכל כו': שנאמר כי אם ביראת ה' כל היום ר"ל כיון שאמר הפסוק שאל יקנא בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום ממילא נשמע שיש בני אדם שהן ביראת ה' כל היום ומי היו אלו הן האבות: כמו שנאמר ויקץ וגומר ואתה תקר' וייקץ יעקב ממשנתו ר"ל מזה נראה שהיה יעקב ביראת ה' אפי' בשעת שינה היה עוסק בלימוד ומשנה ונלמד זה מייתורא דמלת משנתו עיין יפה תואר ויצא: נ"א אבל שאר פסוקים של יעקב כו' ר"ל יעקב אינו על סדר אבות אלא יעקב כתב קודם אברהם ויצחק כגון ויבא יעקב וגו' הרי כו' ואמר לכך כ"ד על הסדר כו' ור"ל שלכך כתיב כ"ד פעמים האבות על הסדר לומר לך שכל היום שהוא כ"ד שעות היו האבות על הנהגה וסדר אחד בחפצי שמים אפי' בשעת שינה וחלום ומביא ראיה מפסוק:
שנאמר ולי מה יקרו רעיך וכתיב הקיצותי וגו' ר"ל דוד אמר ולי שזכיתי לשלימות מה יקרו רעיך שהן האבות שהניחו לי ע' שנים משנותיהם מה זכיתי להקיצותי ועודי עמך דהיינו כשאני מקיץ ועודי בעולם אף בשעת שינה וחלום אני עמך ולא פונה לבי מלהרהר אחר חפצך מדקאמר שמכח האבות שנתנו לי ע' שנים זכה שלא היה לבו פונה מלהרהר אחר חפצי שמים ש"מ שמדה זאת היו באבות וכעין פי' זה איתא ברוממות אל בתהילים ע"ש והא דאיתא בב"ר ויצא ובתלמוד ירושלמי פרק תפלת השחר ר"ח בשם ר"פ אמר ח"י פעמי' מזכיר האבות בתורה כו' היינו בתורה לחוד אבל עם נביאי' וכתובים כ"ד פעמים על הסדר ובסגנון א': |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |