פירוש קדמון על ספר חסידים/א'קעא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש קדמון על ספר חסידים TriangleArrow-Left.png א'קעא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כפר וגו' אמרו כו'. ר"ל ואיך יכול העגלה הערופה לכפר על כל המתים משיצאו ממצרים והלא חטאת כו' שאין כפרה לאחר מיתה כי כפרה שהיה לו לכפר נתכפר במיתה כי בחבל מות האדם כלומר בצער שהיה לו בשעת מיתה בזה נתכפרו עוניתיו שהיה קרבן בא עליהם אלא כך אמר הקב"ה כו' ואם האבות צוו לבנים כו' כאלו יעשו האבות וה"ק הפסוק כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ראויה כפרה זו כו' כלומר כו' דהיינו ואם האבות צוו לבנים כו' הרי כשיעשו הבנים כאלו יעשו האבות למען חסדיך כן פדם מזה הדם ועונשו ועיין כעין זה בא"ע ואין להקשות הלא מה שכתוב בסימן זה סותר מה שכתוב בסימן ע"ר דלאו מבטן א' יצאו שניהם אלא מהרבה ס"ח נעתק ס"ח זה והעיקר כמו שאיתא ברש"י בכריתות כ"ו על יוצאי מצרים דכתיב אשר פדית והרי כמה י"ה עבר עליהן ועדיין הן צריכין לכפרה זו אם נמצא חלל ביניהם כדכתיב קרא ומהאי טעמא אנשי עיר קרובה שנתאחרו ולא הביאו עגלה הערופה אף על פי שמתו מביאים עליהן אפילו לאחר כמה שנים שחייבים עגלה ערופה שעבר עליהם י"ה חייבים להביא אחר י"ה וה"ק ואם האבות כו' הרי כו' כאלו יעשו האבות ומכאן תקנו כו' ומכח התקנה הוי כאלו צוו האבות על כך ואין לנו גדול יותר ממצוה שצוה הקב"ה וכתיב אשר פדית שאף יוצאי מצרים צריכים לכפרה זו אם נמצא חלל ביניהם ומכח זה מכפר על כל המתים משיצאו ממצרים ולפי זה אינו סותר מה שכתב בזה למה שכתב בסימן ע"ר. ומכאן תקנו כו'. ר"ל כיון דאמרינן דדוקא אם צוו האבות בנים ועשו הבנים כאלו יעשו האבות ע"כ תקנו שנודרים כו' וכיון דכ"ע מכח התקנה מחויבים לעשות הוי כאלו צוו האבות על כך ומצינו כו' וכי מועיל כו'. גי' הילקוט בשלח הכי איתא רבי אליעזר המודעי אומר ותעל שכבת הטל עלה פילול תפלתן של אבות שהיו שוכבין כטל על הארץ וכיון שמצינו שהמתים מתפללים על הבנים ומועיל תפלתם וזהו משום שחיים מבקשים עליהם כדאיתא לעיל ת"ן תש"י תשמ"ז והוי נמי כאלו צוו האבות שהם יתפללו עליהם וכנגד זה אף הם יתפללו על החיים ע"כ וכן מועיל כו' או צדקה כו' וכ"ש כו' כי מה לי כו'. ואם ביקש כו' לא כו'. ר"ל אי אמרינן שאם ביקש בעה"ז מטיבים למת א"כ למה אמר ר"מ כשאמות וכן ר"י ולמה לא יכלו לעשות כן בחייהם ואמר משום שלא היו יכולים לעשות בחייהם בבקשה כי רבו כו' א"ל שר"מ בכח עשה לאחר מותו וכן ר"י שהשוער של גיהנם נדחה מפניהם שר"מ הכניסו לאחר מותו בכח לגיהנם ור"י הוציאו לאחר מותו בכח מגיהנם כדאיתא בחגיגה. והמתים מתווכחים כו' והצדיקים כו'. ר"ל האי דאמרינן שהאבות יצוו לבניהם כנ"ל אינו תיקון אלא על חטא שבין אדם למקום ובמה יתקנו לאחר מותם עבירות שבין אדם לחבירו ועל זה אמר והמתים כו' והצדיקים עושים ביניהם שלום:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.