פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ח/ד

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה ח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשעה שבא. מדרש תהלים סוף מזמור א' עיין לעיל סוף פר' ב':

הפליג דרכן של רשעים. שסוף הכל כי רשעים יאבדו ואויבי ה' כיקר כרים. כלו בעשן כלו. ואז צדיקים יראו וישמחו וכו'. ואז ותמלוך אתה ה' לבדך. ושיתף בו מדת הרחמים. כי עד בריאת האדם. כתוב שם אלהים לבד ובבריאת אדם כתוב וייצר ה' אלהים ששיתף בו מדת הרחמים ובראו:

כי יודע ה' דרך צדיקים. דרש שמ"ש כי יודע קאי על שניהם על דרך רשעים ועל דרך צדיקים. שהוי"ו מוסיף ומחבר. ודרך רשעים ג"כ יודע. ומ"ש תאבד אין פי' שתאבד מעצמה אלא מוסב על ה' הקודם בפסוק. ואל תקרא תּאבֵד אלא תְּאַבֵּד וכמ"ש תְּאַבֵּד דוברי כזב. וכמ"ש גערת וכו' אבדת רשע. וכאן פירושו שיודע דרך צדיקים שיתקיים לעד. ויודע דרך רשעים לאבדם לעד:

ר' חנינא לא אמר כן. לא אמר כדברי ר' ברכיה שאין שייך אצלו ית' אבידה. אלא דרש ע"פ מדה כ' ומדה כ"ח ממעל. אל תקרא יודע. אלא הודיע. שהודיע למלאכים. שדרך צדיקים הודיע להם ודרך רשעים אבדה מהן. וא"כ לא ידעו כלל מדרך הרשעים:

לא היתה מדת הדין. פתח במלאכים וסיים במדת הדין. אך כוון המדרש למ"ש ויק"ר פר' כ"ד סי' ב' וש"נ. שהמלאכים הם בית דינו של הקב"ה. ולדרך צדיקים יועיל שיתוף מדת הרחמים. ולדרך רשעים לא יועיל רחמיו. שמהפכים מדת רחמים למדת הדין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף