פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ז/ה

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויאמר אלהים תוצא הארץ זה רוחו של אדם הראשון. הוקשה לו שתחלה אמר תוצא הארץ נפש חיה למינה. בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן. ואח"כ אמר ויעש אלהים את חית הארץ וגו'. ולא הזכיר נפש חיה. על כן דרש נפש חיה הוא רוחו של אדה"ר. וכמ"ש ויהי האדם לנפש חיה. וזהו מ"ש אח"כ נעשה אדם. וא"כ התחיל בד' וחשב ד'. וכמ"ש לקמן פר' ח' בסימן א' אמר ר"א. ולקמן פר' ל"א סי' ג'. תנחומא. תזריע:

זה הנחש. הוקשה לו שבתחלה חשבו לבסוף. בהמה ורמש וחיתו ארץ ואח"כ חשבו בתחלה ע"כ דרש שזהו הנחש. ובעבור חשיבותו מכל חית השדה כמ"ש והנחש היה ערום מכל חית השדה ע"כ התחיל בו בעת עשיה:

בנפשות אומר ד'. דרש שמ"ש תוצא הארץ הוא על הנפשות. ומ"ש בתחלה נפש חיה נמשך גם על כולם. עפ"י מדה כ"ב. כאלו אמר נפש חיה. נפש בהמה. נפש רמש. נפש חיתו ארץ. וזהו שאמר. בנפשות. שפסוק הא' כולו על הנפשות. ואח"כ ויעש. ולא אמר ותוצא הארץ כבתחלה הוא על הגופות שבהם שייך לשון עשיה. והתחיל בד' נפשות. ואח"כ אמר ג' גופות. ומי הוא הד' נפש בלא גוף. ע"כ דרש על השדים שהם נפש בלא גוף:

וקדש השבת ולא בראן. ע"כ לא חשב אותם. ומרומז במ"ש כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. היינו שברא הנפשות. לעשות הגופות כמ"ש ויעש אלהים. ולא עשה. ועפ"י מדה ט'. כאלו כתוב ברא לעשות ולא עשה. ובערוך ערך מריאים כתב וז"ל בב"ר פר' ד' אלו המריאים שברא נפשותם וכו' כמ"ש כאן. ופי' המוסף ערוך מריאים שדים. עיין לקמן פרשה י"א סימן ט' שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף