פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ד/ה

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה ד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הרקיע דומה. פי' הרקיע עם המים התחתונים דומה לבריכה עם כיפה. שהמים התחתונים הוא ים אוקיאנוס הוא כמו בריכה. והרקיע כדורית כמו כיפה על הבריכה. ומהלחלוחית והאדים העולים מן הבריכה כיפה מזעת. וחוזרים ויורדים למטה לתוך הבריכה. והעננים שואבים מים אוקיאנוס שהם מלוחים ומי המטר מתוקים. והמתיקות הוא על שהיו ברקיע וכשירדו וחזרו לתוך ים אוקיאנוס. אינם מתערבים בו אלא עומדים בפני עצמם בתוך הים. והעבים שואבים מן המתוקים. לקמן פר' י"ג סי' י'. וכמ"ש פר"א פרק ג' שמימי אוקיאנוס בין קצות הארץ לקצות השמים. וקצות השמים על מימי אוקיאנוס פרושים שנאמר המקרה במים עליותיו תוכן של שמים הוא עולה למעלה כדורי הוא. כאוהל פרושה קצותיה למטה ותוכה למעלה:

הדין ירדנא. לקמן פר' ע"ו סי' ה' וש"נ:

אדם כובר חטים. וכן הגשמים יורדים כמו מן כברה כמ"ש לקמן פר' י"ג סי' י' וחושרין אותה כמין כברה:

כמה שנים. שמן הארץ עד לרקיע ת"ק שנה:

שהוא מורידן במדה. לקמן פר' י"ג סי' ט"ו עיין מש"כ ויק"ר פר' ט"ו בסי' א':

כי יגרע נטפי מים. לפי מ"ש כאן צ"ע. איך יליף ממ"ש ונגרע שהוא מורידן במדה. ועל עיקר הדרשה על שאינן מתערבין אינו מביא ראיה כלל. אך בברכות ירושלמי בסוף איתא כל טיפה וטיפה שאתה מורד לנו. שאתה ממניען זו מזו. כי יגרע נטפי מים. כד"א ונגרע מערכך. א"ר יודן ולא עוד אלא שמורידן במדה. שנאמר ומים תכן במדה. וכן הוא במדרש תהלים י"ח. וכן הוא בילקוט כאן וכן הוא ברש"י במדרש כאן. וכן הוא בירושלמי תענית:

כעובי' של רקיע. כמ"ש בירושלמי ריש ברכות נמצא אתה אומר מהלך של רקיע מהלך נ' שנה וחלק עשירית ע"ש החשבון. וכן עובי' של ארץ. וכן עובי' של תהום. ומה טעם היושב על חוג הארץ וחוג שמים יתהלך. חוג חג על פני תהום. לגזירה שוה:

כטס הזה. שעובי' של רקיע כטס הזה. וכמ"ש לעיל סי' ב' מפסוק וירקעו את פחי הזהב. ודעת ר"י ב"נ שהרקיע ב' וג' אצבעות. צ"ע מנין לו. וז"ל הירושלמי ריש ברכות תני בשם ר' יהושע. עובי' של רקיע כשתי אצבעיים. מילתא דר' חנינא פליגא דאמר ר' אחא בשם ר' חנינא. תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק מלמד שהם עשוים כמין תרקיע. פי' כמין דבר של רקוע. וכמ"ש כאן כטס הזה והטס חזק ודק:

למ"ד תלתין. שהול"ל המים. ודורש בין מים שלשים מים. שלשים מדות של מים. וכסוסתא בלשון יון. מדה מחזקת הין. מוסף ערוך. ודעת רבנן כדעת רבנן לעיל. שהם מחצה על מחצה. וזהו בין מים למים. שהם שוים כעליונים כך תחתונים. ואינם יתרים כלל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף