פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/א/יא

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה א יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנצפ"ך צופים אמרו. מגילה דף ב'. ומ"ש א"ר ירמיה בשם ר' חייא בר אבא. בגמרא דילן הגירסא ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא. ומ"ש מה שהתקינו צופים מעשה היה. פירושו מה שהתקינו הנביאים היה בזה מעשה שהתינוקות דרשו אותם. אך בירושלמי מגילה פרק א' הלכה ט' איתא וז"ל. משום ר' מתיא בן חרש אמרו מנצפ"ך הלכה למשה מסיני. מהו מנצפ"ך. ר' ירמיה משום ר' שמואל בר יצחק מה שהתקינו לך הצופים. מאן אלין צופים מעשה היה ביום סגריר וכו' פירוש שעיקר אותיות מנצפ"ך הלכה למשה מסיני. ואח"כ אומר מהו מנצפ"ך למה לא סדרו כסדר אלפא ביתא כמנפ"ץ. ועל זה אמר לדרוש סימן זה מה שהתקינו הצופים שהמ' מורה על תיבת מה והנו"ן על תיבת התקינו וצפ"ך על צופים. ואח"כ שאל מאן אלין צופים. ועל זה אמר מעשה היה וכו'. היינו לומר שמ"ש צופים אינם נביאים כ"א תינוקות שנצנצה בהם רוח הקודש. וצפו לדרוש דרשה זו כדלקמן. ולפי זה מאמר המדרש הורכב מלשון גמרא דילן. ומלשון הירושלמי הנ"ל. שמ"ש כאן ריב"ל היינו כדעת גמרא דילן כמו שביארנו בס"ד. ומ"ש כאן ר' ירמיה בשם רחב"א. היינו מ"ש בירושלמי ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק. שמ"ש צופים הם התינוקות לא נביאים:

סגריר. יום מעונן וחושך ומטר. כמ"ש משלי (כ"ז ט"ו) דלף טורד ביום סגריר. שהוא נוטריקון סגי רר פירוש הרבה מטר דולפים כי רר פי' זב כמ"ש רר בשרו את זובו. שמעתי מהרב הג' המנוח מו"ה צבי בהגאון הראב"ד דק"ק הוראדנא. ועי' בענין מנצפ"ך במ"ר פר' י"ח בריש סימן כ"א. ובתנחומא שם. ובפר"א פרק מ"ח ובכל המקומות הנ"ל הובא באופן אחר ממ"ש כאן:

ממאמר למאמר. שכופל האותיות כל אות מורה על תיבה. והכפל עפ"י מדה יו"ד על כפל התיבות מ' מ' מאמר מאמר. נ' נ' נאמן נאמן. והוסיף באות הא' המ' ובאות הב' הל' ממאמר למאמר וכן בכולם עפ"י מדה ט' ורומזים האותיות שמהם נבנית התורה על שלימות התורה כמו שדרשו אנא נפשי כתבית יהבית. הן מצד הנותן שנתן בעין יפה ובאהבה ובחיבה רבה. והן מצד השליח והסרסור שנתנה על ידו. שדומה להקב"ה כביכול בחמשה ענינים אלו בדרך נפלא ומובדל מכל באי העולם ומכל הנביאים. ומ"ש ממאמר למאמר כמ"ש שמ"ר פר' כ"א סימן ב' כשם שהיה הקב"ה קורא למשה ומדבר עמו. כך היה משה קורא להקב"ה ומדבר עמו שנאמר וידבר משה אל ה' לאמר. הרי שהיה משה מתדמה בדיבור התורה אל דיבור השי"ת וזה מורה על מעלות מאמרים שאמרם משה שהם שקולים ממש כדיבור השי"ת ומאמרו. מה שאין כן בכל הנביאים. ועיין עוד שם בשמ"ר כ"א ומה שכופל המ"מין לדרוש נוטריקין מאמר מאמר ולא כפל האלפי"ן לדרוש הנוטריקון אומר. בא ליחד שלימות התורה שהיא מובדלת שאין מציאותה עפ"י האומר ועומדת בעצמה. כי אורייתא וקוב"ה שכל משכיל ומושכל:

מנאמן לנאמן. שהשי"ת נקרא נאמן כמ"ש בסוף ואתחנן. וידעת כי ה' הוא האל הנאמן. וכן משה נקרא נאמן כמ"ש בסוף בהעלותך בכל ביתי נאמן הוא וכמ"ש לקמן פר' צ"ד בסי' ט' ועי' שמ"ר סוף פרשה מ"ז ושם כתבתי על זה דברים אמיתים בס"ד קחנו משם ששייך כאן. וכמ"ש עוד שמ"ר פר' י"ט סי' ג'. ושם נסמן. ומבואר שלשה דברים שעשה משה מדעתו והסכים לדעתו של הקב"ה. וזהו נאמן. ואף שגם אברהם נקרא נאמן. כמ"ש ומצאת את לבבו נאמן היינו בצדקת הלב אך משה בדעת התורה כמ"ש בכל ביתי נאמן הוא. שאנו בטוחים בתורה בדברי השליח כמו בהקב"ה כביכול בעצמו:

מצדיק לצדיק. כמ"ש צדקת ה' עשה עי' לעיל סימן ד' שכל הפסוק מדבר במשה. ובפסוק הקודם וירא ראשית לו כמ"ש ד"ר פר' י"א סי' ג' שמשה זן את ישראל במדבר בזכותו ולא במזון טבעי לחם ובשר. אלא בלחם מן השמים שליו ובאר עפ"י נס. וזהו צדקת ה' מה שלא עשו כן כל הנביאים וכן במה שהצדיק את ישראל בתורה ובמצות מן השמים. כמ"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. הרי שנדמה לו בענין צדקת ה' כנ"ל:

מפה לפה. כמפורש בכתוב בסוף בהעלותך פה אל פה אדבר בו. ומראה ולא בחידות. הרי שהקב"ה מתפאר בו במה שמדבר עמו במדרגה שאינו בכל הנביאים וכמ"ש שם ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:

מכף לכף. כמ"ש שמ"ר ריש פר' כ"ח ע"ש ומש"ש ותבין כאן. וכמ"ש ד"ר פר' ג' סי' י"ב. עם שנתנו לו הלוחות מכפים לכפים משם נטל זיו הפנים. היינו קרני הוד. שעל זה כתוב ולכל היד החזקה. ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. הרי שבכל חמשה דברים אלו נתעלה משה רבינו עליו השלום על כל באי עולם ועל כל הנביאים ועל כן ניתנה התורה על ידו ביחוד:

ר"א ור"י ור"ע היו. צ"ע שהרי ר"ע היה תלמיד של ר' אלעזר ור' יהושע. ואיך יתכן שיהיו ביחד תינוקות בזמן אחד. ר"ע עם ר"א ור"י. אך גירסת הירושלמי ור' אליעזר ור' יהושע מנהון הוו. ולא גרסינן ר"ע. אך גם זה צ"ע שהרי ר"א התחיל ללמוד תורה כשהיה בן כ"ח שנה כמ"ש בריש הפר"א. ואפשר שהכוונה על ר"א בן ערך. ואפשר לקיים גירסתנו במדרש. שמתחלה כשהיו תינוקות היו לומדים תורה ביחד ר"א ור"י ור"ע. ור"י אשרי יולדתו היינו שאמו נתנה אותו לתורה ולא פסק ממנו מילדותו. אך ר"א לא רצה אביו הורקנוס ללמדו תורה. ובא לנדותו מנכסיו על שרצה ללמוד תורה ועל כן אחר שלמד בקטנותו נעשה בור עד כ"ח שנה. וכן ר"ע התחיל ללמוד תורה כשהיה בן ארבעים שנה ובקטנותו למד אתם יחד ונעשה בור עד ארבעים שנה. ואח"כ התחיל ללמוד. ונעשה תלמידו של ר"א (שכבר למד י"ב שנה) ור"י כך אפשר לצדד לקיים גירסת המדרש ר"א ור"י ור"ע כי ר"ע היה בן ק"ך שנה במותו כמ"ש ב"ר סוף פ' ק' ויתכן שבקטנותו למד אתם יחד ואח"כ פירש ואחר זמן חזר:

גם במעלליו יתנכר נער. וס"ד אם זך ואם ישר פעלו. ושמעתי פירושו בשם איזה ספר שטבע רוב התינוקות להיות בדרך רע וכמ"ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ואם רואים תינוק בנערותו שזך וישר פעלו שאינו דומה לשאר תינוקות אז ניכר שיהיה בגדלותו אדם גדול בתורה ובמע"ט:

באנכי דר' מאיר. אולי יש איזה מדרש שנקרא אנכי דר' מאיר ואינו בנמצא אצלנו ושם כתוב מאמר זה. ואולי הוא מדרש הדברות שנמצא שם איזה ענינים המבוארים כאן. ושם מעשה מר' מאיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף