פירוש המשנה לרמב"ם/שבת/יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ שבת יג

א

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין כו'. אחד על האריג הוא שארג אפילו חוט אחד על אותה מסכת הוא חייב לדברי רבי אליעזר והלכה כחכמים:

ב

העושה שתי בתי נירין בנירין כו'. נירין הניר וכבר פירשנו אותו בפרק השביעי:

וקירוס יריעה ארוגה מן הסיב:

נפה ידועה:

וגם כך כברה. וזכר בכאן אלו הדברים על דרך נתינת השיעורים וזכרם בפרק כלל גדול על דרך מנין אבות מלאכות:

ג

הקורע בהמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין כו'. מקלקל על מנת לתקן רוצה לומר כמי שהורס וכוונתו לבנות:

ואמרו הקורע בחמתו או על מתו פטור כשאינו חייב לקרוע על אותו המת:

ואמרו בחמתו פטור סברא דחויה היא והלכה הקורע בחמתו או על מת שחייב עליו קריעה חייב והטעם שיהיה הקורע בחמתו ועל מתו חייב מפני שדעתו מתישבת וחמומו מתפשר לאותו הקרע והוא דומה למתקן:

ד

שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו'. רוחב הסיט שתות הזרת והוא השיעור הקרוב לדעתי שראיתי בפירוש הסיט והוא הנכון אצלי כאשר בארתי בפרק ג' ממסכת ערלה ויהיה רוחב הסיט כפול שליש הזרת וראיתי לגאון שהוא בין הגודל והאצבע כשיפתח ידו כל מה שיוכל האדם וכשילבן אדם מן הצמר וינפץ ממנו או יצבע ממנו שיעור שיטוה ממנו חוט ויהיה ארכו רחב הסיט כפול שהוא חייב והמובן לי מפירוש אלו המלות שפירשו הקדמונים כי מלא הסיט הוא שתות הזרת ומלא רחב הסיט [צ"ל כפול] הוא רחוק מה שיראה בין הגודל והאצבע:

ה

רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב כו'. ביבר מקום שמכניסין בו העופות והבהמות והלכה כחכמים כאשר פירש ר"ש בן גמליאל:

ו

צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב כו'. טעם אמרם שניהם פטורין כבר קדם בתחלת המסכתא. ואין הלכה כרבי שמעון:

ז

ישב האחד על הפתח ולא מילאהו כו'. אמרם פטור בכאן הוא פטור ומותר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.