פירוש המשנה לרמב"ם/שבת/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ שבת ח

א

המוציא יין כדי מזיגת הכוס כו'. הכוס שרמז אליו בזה המקום הוא כוס של ברכה ושיעורו רביעית וכבר בארנו פעמים כי שיעור רביעית אצבעים על אצבעים על רום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבוהן בלשון העברי והיו מוזגין יינם חלק אחד יין ושלשה חלקים מים א"כ יהיה מזיגת הכוס רובע רביעית היין שלהן. וגמיעה הוא כדי בליעה אחת אם הוא חלב בהמה טהורה שהוא ראוי לשתיה אבל חלב בהמה טמאה שעורו להוצאת שבת כדי לכחול עין אחת. וכתית הוא קצה המכה רוצה לומר פי המכה והקבוץ כתיתים וכבר קדם פירושו:

ואמרו אבר קטן רוצה לומר אבר קטן של אדם בן יומו והאבר הקטן שבאדם הוא אצבע קטנה שברגל. לשוף את הקלורין שיעור שימס בו הסם לעין הנקרא בערבי שיאוף וזהו במימי היאור בלבד שהן יפין לעין אבל שאר המימות שיעורן כדי לרחוץ פנים של מדוכה:

ושופכין הדברים הנשפכין כלם רוצה לומר הנגרים והם המשקין כלם. ואין הלכה כרבי שמעון:

ב

המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה כו'. גמי הוא הגומא ובעברי תיבת גומא. תלאי כמו בית יד שיתלה ממנו:

ונפה ידועה. והיא דקות הנקבים:

וכברה היא שנקביה רחבים יותר:

וקשר מוכסין הוא הסימן שכותבין לוקחי המעשר ובעלי המכס להודיע כי זה פרע מה שנתחייב ושיעורן שתי אותיות וקורא אותן קשר כמו שקוראין אנשי דורנו הרשמים והצורות שמחשבין בהן הפנקסין עק"ר אלרומ"י בלשון ערבי ובלשון עברי קשר הרומיים:

ונייר. ידוע:

ונייר מחוק שטר של נייר שנתבטל ואין מוציאין בו חוב:

ופלייטון מר דרור והוא המושק. ואין הלכה כרבי יהודה:

ג

עור כדי לעשות בו קמיע כו'. לעשות בו קמיע לכסות בו קמיע. וקלף ידוע ועל הקלף יכתבו התפילין וזה הלכה למשה מסיני ופרשיות תפילין ארבעה קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. וכבר זכרנו כי הדונג הוא השעוה:

ד

דבק כדי ליתן בראש השבשבת כו'. דבק הוא דבר עשוי בידי אדם כל הנוגע בו ידבק בו:

ושבשבת הוא הגמי שבראשיה נותנין הדבק קושרין אותה בקנה ומכניסין אותה בקיני העופות ומוציאין האפרוחין:

וחרסית טיט האדמה והוא ידוע אצל הרופאים:

פי כור שפת הכור שמתיכין בו והוא שם עברי בחרתיך בכור עוני (ישעיה מח י):

פטפוט רגל הכור כי עושין לו רגלים כשהוא גדול ובמשנת כלים פטפוטי כירה:

צורפי זהב ידוע והוא עברי ותתנהו לצורף (שופטים יז ד). סובין ידוע וכן יעשו הצורפים ישליכו הסובין על פני הכור בעת ההתכה:

וסיד הוא עברי ושדת אותם בשיד (דברים כז ד) והוא נעשה מאבנים שרופות והיה מנהגם למשוח בו הנערות על כל בשרם כמו מלבוש וכוונתם להביא להם הנדות ולמהר הבגרות ולהנעים בשר:

כלכול הצדעים:

ואנדיפי המצח. ואין הלכה כר' יהודה ולא כר' נחמיה:

ה

אדמה כחותם המרצופים דברי ר' עקיבא כו'. אדמה טיט אדום יעשו ממנו חותמות על השקין שמשימין בהם הסוחרים ממונם הנקראים מרצופין וכמו כן יעשו מהן חותמות על הכתבים:

וקלח ענינו שרש:

וכרישה כרתי ובעברי חציר ואת החציר (במדבר יא). וחול גס החול העבה:

עבה שיהיה עצם הקנה עב עד שלא יהיה ראוי לכתיבה:

ואמרו קלה רוצה לומר ממהרת להתבשל והיא ביצת התרנגולת:

ופירוש טרופה מעורבת רוצה לומר שמערבין אותה בשמן ומנענעין אותה היטב ומפני זה היא ממהרת להתבשל ואל תדמה כי מכלל השעור הוא מה שיחם בו כלי הבשול כמו המרחשת או המחבת כי אינו אלא שיעור מה שקולין מביצת התרנגול שיעור גרוגרת והוא אמרם כגרוגרת מביצה קלה ותהיה האלפס הוחמה כבר חמום בינוני. ואין הלכה כרבי עקיבא:

ו

עצם כדי לעשות תרווד כו'. תרווד כף הרופאים קטן ועוד קוראים אותו תרוור והרבה עושין אותו אצלנו:

וחף שן משיני מפתח העץ:

וכרכר ידוע ובלע"ז טורטי"ר והוא הכישור:

ז

חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי ר' יהודה כו'. פצים חצי לבנה כשיש חלל בין חצאי לבנה וימלאו אותו החלל בחרסים ואבנים דקות והלכה כר' יוסי:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.