פירוש המשנה לרמב"ם/ערכין/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירוש המשנה לרמב"םTriangleArrow-Left.png ערכין TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם ·
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

המוכר את שדהו בשעת היובל אינו מותר כו': דין מוכר שדה אחוזה כפי מה שנתבאר בתורה הוא כמו שאני מגיד והוא שאם מכר אדם משדה אחוזתו בימים ידועים מחלק אותן הדמים לפי מנין השנים שנשארו עד היובל וידע כמה יגיע לכל שנה ושנה ולפי החשבון שישאר ביד הלוקח פוחתין לו מעיקר הממון כגון שאם מכר דרך משל שמעון לראובן קרקע במאה דינרין ונשארו עד היובל מזמן המכירה י' שנים ועמד בתוכה ראובן ואכל פירותיהם ד' שנים אח"כ רצה שמעון לפדות קרקע שלו הרי זה מחזיר לראובן ס' דינרין וזהו גרעון כסף ועד"ז תקיש והוא מחשב כשרוצה לפדות הקרקע שלו כל הזמן שאכל פירותיו חדשים וימים כפי מה שאפשר ליחשב: ומה שאמר בשעת היובל ר"ל בשעה שהיובל נוהג אבל בשנת היובל עצמה אינו מותר למכור ואם מכר הרי הוא חוזר בממכרו ונותן הדמים לבעלים ומי שמכר שנה אחת קודם היובל הרי הלוקח אוכל פירות השנה שנשארה עד היובל ושנה אחרת אחר היובל לפי שאי אפשר פחות מב' תבואות כמו שאמר הכתוב: ומה שאמר אינו מותר בא להודיענו שיש בו איסור ואפי' נתרצה הלוקח בכך אין שומעין לו לפי שנאמר במספר שנים אחר היובל תקנה הרי הצריך ללוקח שנים כמו שהצריך למוכר: ומה שאמר עולה לו כינוי ללוקח ורבי אליעזר אינו חולק על שום אדם אלא בא להודיעך שאינו חייב ר"ל הלוקח להניחה לפני בעליה מליאה פירות כמו שלקח אותה אלא אוכל ג' תבואות בב' שנים ואין חולק ע"ז:

ב[עריכה]

מכרה לראשון במנה ומכר הראשון לשני במאתים כו': נתן למוכר מנה יפה לפי שהוא רחוק אח"כ אומר שאם רצה למכור קרקע רחוק מן העיר או שמכר הפחות להציל המעולה אין שומעין לו שנאמר והשיגה ידו ומצא פרט למצוי עד שימצא דבר שאינו מצוי לו בשעה שמכר ומה שאמר כדי גאולתו ר"ל יותר מהדמים שנמכרה בהן או הוסיפו ופחתו דמיה שג"כ נותנין ללוקח הפחות ולמוכר היפה כמו שהקדמנו במה שאמר מכרה ראשון לשני:

ג[עריכה]

המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד כו': רבי אומר כי מה שנאמר בתורה שנה תמימה היא שנת חמה שהיא שס"ה יום ואין חוששין לשעות בדינין האלו ואם היתה מעוברת נותנין לו חדש העבור ואף על פי שימי השנה המעוברת ש"פ ואחד וחכ"א כי מה שאמר רחמנא שנה הוא י"ב חדש מיום ליום ומה שנאמר תמימה להביא חדש העבור והלכה כחכמים:

ד[עריכה]

הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאלה היתה כו': בראשונה היה נטמן יום י"ב חדש כו': תרגום לצמיתות לחלוטין והוא דומה לעברי לפי שהוא ל' עברי ג"כ ויחלטוה ממנו עניינו חלטו הענין ושמו אותו דין פסוק וחתום: וחולש את מעותיו אפשר שיהא מענין ויחלש יהושע ויהא פירושו שמראה מעותיו בלשכה ואפשר שהוא ל' מיוחד לנתינת המעות:

ה[עריכה]

כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי כו': ר' יהודה מביא ראיה ממה שנאמר ובחומה היא יושבת בחומה ולא בעיר החומה והלכה כר' יהודה ולא כר"מ:

ו[עריכה]

עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה כו': ראוי שתדע שמי שהיה מוקף חומה כשנכנס יהושע אע"פ שאינו מוקף עכשיו הרי דינו כדין המוקף ומי שלא היה מוקף מימות יהושע אע"פ שהוא עכשיו מוקף על שדה הארץ יחשב:

ז[עריכה]

בתי החצרים נותנים להם כח היפה שבבתי ערי כו': ואלו הן בתי החצרים שתי חצרים של שני כו': כבר בארנו אותו בתחלת הפרק ודין זה בבתי החצרים למדנו ממה שנאמר גאולה תהיה לו וביובל יצא ר"ל שהוא יגאל מיד ואם לא יגאל יצא ביובל והואיל ויוצא ביובל הרי הוא יוצא בגרעון כסף וזה דבר מבואר מאד והכרחי כפי מה שהקדמנו מן הדינים:

ח[עריכה]

ישראל שירש את אבי אמו לוי אינו גואל כסדר כו': אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה כו': אינו גואל כסדר הזה הוא מאמר שיש לו סדר וכן סדורו אינו גואל כסדר הלוים אבל יגאל כסדר הזה רוצה לומר כפי כל מה שהקדמנו שכן הוא גואל וישראל הוא וענין מה שאמרו חכמים ז"ל אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי ובערי הלוים וחכ"א לערי הלוים בלבד אנו נזקקין לא שיהא לוי ולפיכך דעתם שישראל שירש את אבי אמו לוי גואל כלוים. אחר כן בירר גאולת הלוים היאך הוא ואמר מוכרים לעולם ואפילו סמוך ליובל ואין אנו צריכין שני תבואות כמו בישראל וכן יגאל ואפילו אחר מכירת חדש מה שאינו יכול לעשות כך בישראל כמו שהקדמנו וממה שאמר מכירת חדש הוא דרך משל וכן פודה מיד ההקדש ואפילו אחר היובל כמו שהקדמנו וכן בתי ערי חומה גואל ואפילו אחר שנה ומגרש הוא היישוב הקרוב לעיר והוא שקוראין אצלנו שבילים החיצונים יושבים בהם הרועים והאיכרים השדה הוא חוץ למגרש והכל מודים שהלוים אינן משנין העיר והמגרש והשדה שיש להם לפי שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר ואמרו תכמים ז"ל שעניינו לא ישונה ר"ל שאינם משנין שום דבר ממה שהיה אז והלכה כחכמים ואין הלכה כר' אליעזר: ‪

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת ערכין
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.