פירוש המשנה לרמב"ם/נדרים/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ נדרים יא

א

ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן כו':

השבועות נקראו גם כן נדרים וכן אמרו בש"ס והביאו ראיה על זה ממה שאמר כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה ולכך אמרו בכאן אלו נדרים והביא דמיון מנזיר ודמיון משבועה אמנם דמיון הנדר באמרו אם ארחץ והוא שתאמר נדר עלי שלא ארחץ לעולם אם ארחץ והוא מה שאמר הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום ועל זה חולק רבי יוסי ואמר לא תרחץ היום נוול דיומא לאו שמיה נוול אחר שאמרה שבועה שלא ארחץ לעולם וזה הוא ענין אמרו אם לא ארחץ ולפי זה הפירוש גם כן מה שאמר אם אתקשט ואם לא אתקשט ואין הלכה כרבי יוסי:

ב

ואלו הן נדרי עינוי נפש אמרה קונם פירות כו':

הכל מודים שנדרים שבינו לבינה יפר כגון שנשבעה על ענין מעניני הקשוט והפרנסה ומה שתלוי בענין התשמיש למה שאמר בין איש לאשתו אבל נדרי עינוי נפש יש בהם מחלוקת ומשא ומתן בש"ס בענינים הכללים ושאינם כללים והעולמי ושאינו עולמי ומה שהוא תלוי בבעל עצמו ומה שתלוי בזולתו והחילוק והפסק בכל זה שהוא יפר הכל על איזה צד שיהיה בין שיהיה ענוי נפש גדול או קטן או עולמי או שאינו עולמי בינו לבינה או בינה לבין אחרים וכמו כן כל מה שתלוי בענין הקישוט והוא מה שאמרו כל נדרים בעל מיפר לאשתו חוץ מהנאתי על פלוני שאין מיפר אבל הנאת פלוני עלי מיפר אבל נדרים שיש בהם עינוי נפש אם הפר לה הפר לכל אדם וכאילו לא נדרה מעולם ודברים שבינו לבינה אמנם ההפרה תלויה במה שמיוחד לו בלבד אבל לשאר בני אדם הנדר נשאר בחיובו: ונתבאר לנו מזה המאמר שאין צד שבועה ולא נדר שתדור האשה שלא יוכל הבעל לבטלו לפי מה שיחייב חוץ ממין אחד והוא שתשבע על איש אחד או אנשים הרבה שלא יהנו ממנה שזה לא יפר ואע"פ שיש קו' על זה המאמר ממשניות רבות ממשניות זה הפרק שמורה שהוא לא יפר במה שאפשר לו להחליט ולעשות תחבולה ובדבר שאין בו ענוי גדול יהיה התירוץ בזה דמה שאמר בזה הפרק כולו לרבי יוסי שאמרנו שאין הלכה כמותו והוא שאמרו כוליה פרקא רבי יוסי הוא והביאו ראיה על זה מה שחזר ושנה בסוף זאת ההלכה דברי רבי יוסי והוא כבר אמר בתחלה אמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש ואחר כך זכר הוא איזה הוא דבר אצלו ענוי נפש ולכך אמרו שהוא לא יחזור וישנה דברי רבי יוסי אלא להודיעך שכל מה שעתיד לומר הוא דעת רבי יוסי וזה הוא מה שאמרו שמע מינה מכאן ואילך רבי יוסי הוא ושמור זה:

ג

קונם שאיני נהנה לבריות אינו יכול להפר כו':

כבר הודעתיך שזה כולו דברי רבי יוסי והוא דחוי שהוא יכול להפר כשנדרה שלא תהנה מפלוני לפי שזה מדברים שבינו לבינה לפי שבא לו טורח כשלא יגיע לה מאכל או כיוצא בזה מזה האיש וכל שכן כשנדרה שלא תהנה מכל הבריות ואמרו קונם כהנים ולוים נהנים לי אין זה תלוי בנדר אשה ואמנם הובאו בכאן לדמיון הדין ממה שאמר שמי שנדרה שלא תהנה מן הבריות יכולה היא להנות בלקט שכחה ופאה שזה ממתנות העניים אמר גם כן הנודר שלא יהנו ממנו הכהנים והלוים יטלו מתנותם ממנו אלא אם כן פרט לאלו שאם אמר כן יכול ליתנם לאחרים:

ד

קונם שאיני עושה על פי אבא ועל פי אביך כו':

פי' שאיני עושה לפי אבא שכל מה שאעשה לא יאכל ממנו אבא מאומה ר"ל שלא יהנה בו והרי הוא כאילו נדרה שלא יהנה יחיד או רבים במעשה ידיה וכבר בארנו במה שנקדם שזה הנדר לבדו אינו יכול להפר בו ואין שום חילק על זה אבל כשנדרה שלא יהנה בעלה במה שתעשה והוא מה שאמר שאיני עושה לפיך אינו צריך הפרה לפי שכל מה שהיא עושה זכה בו בעלה כמו שהעיקר בתורתנו שהאשה מעשה ידיה לבעלה כמו שנתבאר בכתובות. ור' עקיבא אומר שצריך הפרה שמא תעשה יותר מהשיעור שיפסקו עליה בית דין שזה התוספת הוא שלה ויזכה בו ההקדש לפי שהענין בכאן באשה שאמרה יקדישו ידי לעושיהן ואומר ר' יוחנן בן נורי שהוא יפר זה שאם לא יפר יתקיים הנדר ואע"פ שמעשה ידיה לבעלה ויהיו משועבדין לפי שהעיקר אצלנו הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד ויתקיים זה הדבר ואע"פ שהיא תחת בעלה ולכך גם כן צריך להפר והלכה כר' יוחנן בן נורי במה שאמר יפר שמא יגרשנה אבל אם לא גרש לא יפקע ההקדש זה השעבוד בלב לפי שזה שעבוד מדבריהם עשו חזוק לדבריהם:

ה

נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו נדרה בתו כו':

הרי זה יחזור ויפר לאחר שהפר על איזו כוונה שיהיה ואחר כך נתבאר שאין הדבר כן לא תועיל זאת ההפרה לפי שנאמר לא הניא אותה עד שתהי' ההפרה לה בעצמה ועל הדבר שנדרה עליו ושידע הנדר שנדרה והראיה ג"כ למה שאמר ושמע אביה את נדרה:

ו

אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת כו':

זאת המשנה היא ליחידים אבל דעת חכמים הוא מה שהפר הפר ומה שקיים קיים והלכה כחכמים ואפילו היה הנדר אחד ולא יהיה דין זה דין נדר שהותר מכללו הותר כולו לפי שהיתר נדרים אינו הפרת נדרים כמו שבארנו ובררנו בפרק שקודם זה:

ז

יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש כו':

ענין זאת המשנה שהוא שמע נדר אשתו או בתו ולא הפר ביום שמעו אלא לאחר זמן מן הנדר ידע שיש לו רשות להפר או שזה הנדר צריך הפרה הרי זה יפר ביום ידיעתו במה שהיה מסופק ויחזיר לו זה היום במדרגת יום הנדר והלכה כחכמים:

ח

המודר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות כו':

השמיענו בכאן שהוא אם התנה תנאי קיים ולא קנה הבעל ואם אשתו נהנית אינה הנאה לבעלה ואע"פ שהוא מונע ממנו בזה חיוב וטורח הרי נמשך על העיקר שבפרק רביעי מזאת המסכתא (הלכ' ג):

ט

ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה כיצד אמרה כו':

מה שאמר השם יתברך ונדר אלמנה וגרושה אילו היה כפי פשוטן יהיה הדבר בטל ומי הוא שיפר והלא אין לה בעל אמנם הכוונה שהיא כשנדרה ואין לה בעל והתנית שהנדר יהיה לזמן פלוני אח"כ נשאת בזמן שהוא קודם מן הזמן שהתנית שיהיה הנדר בו והגיע זמן הנדר והיא בעולת בעל אינו יכול להפר והענין כולו מבואר:

י

תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה כו':

תחילת מה שאתה צריך לידע שיתומה נקראת בכאן מי שנתגרשה בחיי אביה או מת בעלה ובתנאי שתהי' המיתה או הגירושין אחר הנישואין והוא שקורין אותה בהש"ס יתומה בחיי האב ואחר כן תדע כי באמרו תשע נערות רוצה לומר שהן היו נערות בשעת קבלת הקדושין וכל מה שמונה בהן בוגרת רצה לומר שהיתה בשעת הנדר כבר בוגרת וכבר נתבאר בפרק שקידם זה שנערה מאורסה אביה ובעלה מפירים נדריה ושהאב אינו מפר בבגר ואביה ובעלה האחרון מפירין נדריה אם כשנתגרשה מן האירוסין אבל מן הנישואין הרי היא יתומה בחיי האב כמו שבארנו ונתבאר גם כן שהבעל לא יפר אלא משתכנס לחופה וצריך שתהיה זכור לכל זה. אמר שתשע נשים מאורסות נדריהן קיימין אמנם מצד מניעה שאין האב קיים או בהיותה יתומה בחיי האב שאין שם אב שיפר וההכרה שלהן אמנם הוא מן הבעל או האב או מצד היותה בוגרת שלא יפר לא בעל ולא אב כמו שהקדמנו. והראשונה מהן בוגרת והיא יתומה והיא שנתארסה ועודה נערה ואח"כ בגרה ונעשית יתומה בחיי האב והיא נדרה אחר כך הנה שנכללו ביחד שתי סבות המונעות ההפרה היותה בוגרת ויתומה בחיי האב. והשניה נערה ובגרה והיא יתומה וזה כגון שנשאת ונתגרשה וחזר וקדש אותה אחר הגירושין ואח"כ בגרה הרי זה לא יפר הנדר הראשון שנדרה והיא נערה שהיה מן הדין לפי מה שבארנו שיפר הוא ואביה לפי שהוא בעל אחרון לולי סבת חזרתה היותה יתומה ובוגרת וכוונת מה שאמרנו שאביה ובעלה מפירין הנדר שנדרה בפני בעלה ראשון כשהיא נערה בשעת הפרה. והשלישית נערה שלא בגרה והיא יתומה וזאת דוגמת הקודמת לה אלא שהיא נשארה בתוך זמן הנערות וחזרה סבת מניעת הפרת נדריה בשותפות האב והבעל היותה יתומה בחיי האב לפיכך אין לאב ולא לבעל דין שיפר נדריה עד שתכנס לחופה. והרביעית בוגרת ומת אביה והוא שהשיאה נערה כמו שבארנו ואין הפרש בין שנדרה ועודה נערה ולא שמע הבעל אלא אחר מניעת ההפרה מפני הבגרות או במיתת האב שכל אחד מהן בפרט סבת מניעת ההפרה או שהיה הנדר אחר הבגרות. והחמישית נערה ומת אביה והוא שנתן לה קדושין והיא אצלו ואז נדרה אחר כן תבגור וימות אביה וזאת הבבא היא שרמזנו עליה בבבא הקודמת לה. והששית נערה שלא בגרה ומת אביה זאת גם כן דוגמא לקודמת לה לבד שאין עמה אלא סבה אחת שמונעת ההפרה והיא מיתת האב. השביעית נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה אין בין זאת ובין החמישית אלא קדימת מיתת האב על הבגרות. והשמינית בוגרת ואביה קיים זאת נתקדשה נערה כמו שבארנו אבל בשעת הנדר היתה בוגרת. והתשיעית נערה בוגרת ואביה קיים והוא שיהי' הנדר בעוד שהיתה נערה ואח"כ תבגור ואביה קיים ואז שמע האב והבעל הנדר. הרי נתבאר לך שכל מה שזכר מאלו התשע נערות נערה בתחלת הבבא שהוא רוצה לומר שהנדר היה והיא נערה המאורסה אבל לא שמע עד שנתחדשה הסבה שמונעת ההפרה ובכל מקום שלא זכר בתחלה נערה רוצה לומר כשהנדר הי' אחר שיצאת מדין הנערות ואע"פ שהיא נערה בשעת הקידושין וכבר נתבאר בפרק השלישי מכתובות על איזה ענין נקראת נערה ובאיזה זמן ומתי נקראת בוגרת ונתקיים מזאת החלוקה שנערה המאורסה אם היתה בשעת הפרה עודה נערה ואביה קיים ושתתנצל מהיותה יתומה בחיי האב אז אפשר שיותר נדרה בשותפות האב והבעל כמו שבארנו ולא מנה זה התנא בכלל מה שמנה מן הנערות שנדריה קיימין יתומה מיוחדת רוצה לומר אם קדש יתומה בחיי האב אבל שתק ממנה ויהי' זה מורה שהיא מכלל הנערות שאין נדריהם קיימין אלא אביה ובעלה מפירין נדריה וזה אמנם הוא דעת רבי יהודה שאומר אף המשיא בתו והיא קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה ואם נתארסה אחר כך אביה ובעלה מפירין נדריה ורבי מאיר סובר כרבי יהודה במי שקדש יתומה וחולק עליו במי שקדש נערה ואחר כך נעשית יתומה בחיי האב והיא השלישית מתשע נערות שרבי מאיר אומר נדריה קיימין ולכך נמנית בכלל תשע נערות וכן אמרו זו דברי רבי מאיר וחלק בה רבי יהודה עליו ואמר עדיין היא נערה ואביה ובעלה האחרון מפירין נדריה הראשונים וחכמים חולקין על זה ואומרים ג' נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב והל' כחכמים ויהיה המגיע מזה שהיא אם נתארסה והיא נערה ונדרה והיא נערה ולא שמע האב והארוס אלא אחר שבגרה או שנעשית יתומה בחיי האב או מת האב ואז שמע הארוס הרי הנדר קיים ומה שהוא זולת זה אביה ובעלה מפירים נדריה:

יא

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה כו':

האמת אצלי שזה הנדר אמנם זכרו בזה המקום לפי שהוא נדר נערה המאורסה ואומר שהיא אם התנה בנדר שלא תעשה רצון אביה ובעלה וכל זמן שתעשה רצון אחד מהם לא תהנה מן האחר וזה הנדר אמנם יפר אותו אביה ובעלה יעלה על הדעת כשעושה רצון אחד מהם מהפרה יאסר עליה ליהנות מן האחר ויהי' זה הנדר שלא תועיל בו ההפרה למדנו שהן מפירין כדין כל נדר ואפשר שיהיה זה הדין לכל אשה אשר תדור תחת בעלה:

יב

בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות כו':

טמאה אני לך רוצה לומר הוא שתאמר שהיא זנתה תחתיו וממה שכבר ידעת שאשת ישראל שזנתה ונתאמת זנותה בעדים כמו שנבאר בתחלת סוטה אי אפשר שתהיה זנותה אלא או באונס או ברצון וכשזנתה באונס הרי היא מותרת לבעלה כמו שבארנו בכתובות ואם זנתה ברצון אז תאסר לבעלה ואין לה כתובה אבל אשת כהן הרי היא אסורה לבעלה כל זמן שנבעלה בעילת זנות בין באונס בין ברצון כמו שנתבאר בכתובות וכמו כן הדין אצלנו באשת כהן שנאנסה הרי היא אסורה על בעלה ואף על פי שהתורה אסרה הרי הוא חייב בכתובתה מפני שהיא יכולה לומר אנא קא חזינא את הוא דנסתחפה שדך לפיכך מה שאמר בכאן בראשונה היו אומרים האומרת טמאה אני לך נוטלת כתובתה ויוצאה אי אפשר זה הדין באשת ישראל בשום פנים לפי שאם אמרה שנטמאת באונס הרי היא מותרת לבעלה ואם אמרה ברצון אין לה כתובה לפי שכל מי שמודה שהיא זנתה ברצון אבדה כתובתה וכל תנאי כתובתה ואין לה אפילו ממה שהביאה מבית אביה אלא מה שהוא בעין לא מנכסי מלוג ולא מנכסי צאן ברזל נוטלת מה שבפניה ויוצאת והבחירה לו אם רצה לגרש ואם רצה שתהיה תחתיו אחר שאין שם עדים כמו שמבואר בכאן וכמו שנבאר במסכת סוטה ולא נאמר לו אילו היית מכחיש אותה ומפני כך היית בא עליה א"כ אתה מחוייב בכתובתה לפי שהעיקר אצלנו פסק ומוסכם עליו בכל התורה דפלגינן דבורא רוצה לומר שאנו נאמינהו הדבר בעצמו לאיזה ענין שיהי' ולא נאמינהו לענין אחר וכבר נקדם לך מזה משלים במסכת יבמות לפיכך אין מאמרם בכאן בראשונה היו אומרים אלא באשת כהן שאמרה נטמאתי באונס שהם מאמינים אותה ואומרים שהיא אינה מותרת שיבא עליה ואסורה עליו וכן באר הש"ס ואחר שזכרנו זה הענין נגמור אותו דע שזה שנזכר עליו בהש"ס שהאשה כשאמרה לבעלה שהיא זנתה בפתוי או בטעות וכסבורה היא שהוא בעלה אנו אומרים שאינה נאמנת ונתנו טעם לזה שמא עיניה נתנה באחר זה מורה שאם היתה נאמנת אסורה עליו דין זה אינה אלא באשת כהן והמעשיות שהביא בהש"ס בזה הענין באשת כהן אבל אשת ישראל אפילו שנאמין אותה תהיה מותרת לפי שהטעות ופתוי חלק מן האונס בלא ספק. ואשיב לכוונת פירוש השמים ביני לביניך שהיא טוענת בענין שאי אפשר הידיעה אלא ליודע הנסתרות כגון שאומרת שהוא אינו שלם לתשמיש ואינו יורה כחץ אשר לא תתעבר ממנו בשום פנים והעיקר אצלנו היא קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה לפי שהיא יודעת זה בהיותה מרגשת בו והוא אינו יכול לשער זה לפי שהוא לא ירגיש במה שמתחלק מגופו ולולי שאנו חוששין שמא עיניה נתנה באחר היינו מגרשין אותה ממנו והיינו מחייבין אותו כתובה ולפיכך אם הוא רוצה לגרשה ולהוציאה בלא כתובה אחר ששהה עמה עשר שנים ולא ילדה כמו שבארנו ביבמות יש בזה ג' דרכים אחד מהם שתאמר איני יודעת מה זאת הסבה רוצה לומר מניעת ההריון אם ממנו או ממנה הרי היא יוצאה בלא כתובה על העיקר בכל מקום שנפל בו הספק אוקי ממונא בחזקת מריה. והשני שתתאמת ותאמר שהסבה ממנו ולא ממני לפי שהוא אינו יורה כחץ הרי זה מחוייב כתובה אבל היה מחרים בשם מי שאינה יודעת אמתת הענין וטוענת ואינו יכול להשביעה היסת אחר שאינו יכול לומר שהוא יורה כחץ ואחר שאינו יודע אמתת הדבר. והשלישי שהוא מודה שהוא יורה כחץ וזה דין פשוט ואמרו יעשו דרך בקשה שתתפייס ותהיה מרוצה להשאר עמו ואין כופין על הגירושין בשום פנים וגם כן אין מכריחים שתשאר עמו ואין דנין לה דין מורדת מבעלה אבל מאריכין הענין וממצעין ביניהם על דרך השלום ואין פוסקין ביניהם דין עד שיתרצו שניהם על מה שיתרצו. ופירוש נטולה אני מן היהודים שהיא אסרה הנאת עצמה על כל היהודים ויהיו כולם מודרים הנאה ממנה. ואמרו יפר חלקו מאמר דחוי לפי שהוא מאמר רבי יוסי כמו שהודעתיך וכן באר הש"ס אבל חכמים אומרים שיפר הנדר כולו לפי שהוא מן נדרי ענוי נפש וכבר הודעתיך שנדרה אינו קיים בשום דבר מזה הענין אלא כשאומרת הנאתי על פלוני אבל כל היהודים יפר ובארנו שהלכה כחכמים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.