פירוש המשנה לרמב"ם/יבמות/ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה]
הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד כו': היבמה אינה צריכה קדושין מן התורה לפי שאשה הקנו לו מן השמים וקדושי יבמה מדרבנן ולפיכך הבא על יבמתו באי זה צד שיהיה קנה קנין גמור והעראה הוא הכנסת העטרה ומפגיעת העטרה היא נקראת נשיקה עד הכנסת העטרה כולה אמנם הוא שמוש דרך אברים וגומר הוא הכנסת האבר כולו. ואמרו לא חלק בין ביאה לביאה ר"ל לא חלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה והוא אמרו במשכב זכור משכבי אשה מגיד הכתוב ששתי משכבות יש באשה:
ב[עריכה]
וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה כו': אמרו וכן ר"ל כל הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד פסלה מן הכהונה בין שבא עליה כדרכה בין שלא כדרכה לפי שעשאה זונה אע"פ שהיא מותרת לבעלה אם היתה אנוסה והיא אשת ישראל לפי שהעיקר אצלנו אונס בישראל משרא שרי מ"מ נפסלה מן הכהונה וכמו כן בת ישראל לממזר ולנתין נעשית זונה וכמו כן אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט נעשית חללה אפילו באונס או בשגגה:
ג[עריכה]
אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו': מן האירוסין לא יאכלו בתרומה לפי שהן משמרות לביאה פסולה ולפיכך לא יאכלו. ור"א ור"ש אומרים שתאכל עד שתבעל ואז תפסל ואם נתאלמנו או נתגרשו אלו הנשים הכהנות מן הנשואין פסולות לאכול בתרומה לפי שנתחללו בבעילה שנבעלו. על העיקר שלנו אין חלל אלא מאיסורי כהונה. מן האירוסין כשרות לאכול בתרומה לפי שלא נבעלו ולא נתחללו. ואין הלכה לא כר"א ולא כר"ש:
ד[עריכה]
כהן גדול לא ישא אלמנה כו': כתוב בתורה והוא אשה בבתוליה יקח ואמרו חכמים פרט לבוגרת שכלו בתוליה ובוגרת נקראת הבתולה כשיהיה לה ששה חדשים אחר הבאת סימני נערות וסימני נערות הם שתביא שתי שערות אחר שנשלמו לה שתים עשרה שנה לפי שהבאת ב' שערות בתוך זמן משתים עשרה שנה אינם סימנים אבל הם שומא וג"כ כל זמן שלא תביא שתי שערות אפילו אחר השתים עשרה שנה היא קטנה עד שתשלים עשרים שנה כמו שיתבאר בזאת המסכתא ואין הלכה כר"א ור"ש:
לא ישא את מוכת עץ אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס כו': זה כולו מבואר ומפורש:
ה[עריכה]
כהן הדיוט לא ישא אילונית כו': אין הפרש בין כהן לישראל במצות פו"ר ולפיכך אינו מותר לישראל ולא לכהן ולא ללוי לישא את האילונית אא"כ יש לו אשה ובנים והאי דנקט כהן הדיוט לאשמועינן מחלוקת רבי יהודה שאינו מתיר לו בשום פנים ובעילת זנות היא שתבעל בעילה שהיא בכרת או במלקות דאורייתא או בעשה דאורייתא בין שתהיה באונס בין ברצון נעשית זונה כמו שנקדם בזה הפרק (הלכה ב) אבל ישראל כשבא על מי שאינה אשת איש ולא משאר עריות ולא מחייבי לאוין לא נעשית זונה ואין הלכה כרבי יהודה:
ו[עריכה]
לא יבטל אדם מפריה ורביה כו': נשא אשה ושהה עמה עשר שנים כו': האיש מצווה על פריה ורביה כו': ב"ש מביאים ראיה ממשה וב"ה סברי משה שנמנע מן האשה לפי שהנבואה שורה עליו תמיד ואין מביאים ממנו ראיה לאחרים אבל המצוה זכר ונקבה שבהם יתקיים המין ר"ל בזכרים ובנקבות והסבות המונעות ההריון הם רבות והם ידועות אצל הרופאים ואפשר שתהיה סבה זה מן האיש לבדו או מן האשה לבדה או משניהם יחד ולפיכך כשגרשה ישאנה אחר ואינה מותרת להנשא לשלישי לפי שכבר הוחזקה. וטעם עשר שנים אמרו מקץ עשר שנים לשבת אברם ומיד נתאמת לשרה שהיא עקרה ונתנה לו הגר וצריך שיהיו כל העשר שנים מתמידים בתשמיש כדי שיעלו לחשבון ולפיכך ימי חוליים או פרידת אחד מהם שהלכו בדרך אינם עולים מכלל העשר שנים וכשיהיה הענין כך מיד אינו מותר לו להשאר עמה ויוציא ויתן כתובה אם היא אומרת שהסבה ממנו שאינו יורה כחץ ואין פוטרו מלפרוע הכתובה אלא הודעתה שהוא יורה כחץ ולפיכך הוא יכול להחרים חרם סתם בשם מי שיודע שאני יורה כחץ ולא תודיע הדבר ואם הוא יטעון שהיא הפילה בתוך עשר שנים כדי שיעמוד עמה ותאמר היא שלא הפילה יוציא ויתן כתובה לפי שהיא אינה חשודה לאחזוקי נפשה בעקרה ואין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |