פירוש המשנה לרמב"ם/זבחים/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירוש המשנה לרמב"םTriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה כו': דבר תורה שהמקריב קרבנות חוץ למקדש שהוא חייב כרת אמר אשר יעלה עולה או זבח אל פתח אוהל מועד וגו' וטענת רבי יוסי הגלילי על החכמים שהוא אומר שוחט בפנים והעלה בחוץ אע"פ שהעלה דבר פסול שעת הכשר היתה לו אבל שוחט בחוץ לא היתה לו שעת הכשר: ומה שאמר רבי יוסי פטור ר"ל פטור על העליה אבל על השחיטה הכל מודים שהוא חייב לפי שאמרה תורה אל פתח אהל מועד לא יביאנו ולפיכך דעת תנא קמא אם שחט בחוץ והעלה בחוץ שחייב שתים ור' יוסי אומר אחת ואין הלכה כר' יוסי:

ב[עריכה]

טמא שאכל בין קדש טמא ובין קדש טהור כו': הכל מודים שאם נטמא הגוף ואח"כ נטמא הבשר חייב כרת אם אכל מאותו הבשר ולפיכך אין ראוי להקשות על ר' יוסי במה שאמרו לו כיון שנגע בו טמא הוא ואין מחלוקת אלא אם נטמא הבשר ואח"כ נטמא האיש שעבר ואכלו חכמים אומרים חייב כרת לפי שדעתם שהוא איסור כולל ואומרים מגו דנאסר בבשר טהור וחייב עליו יתחייב על זה בכלל כל הקדשים ור' יוסי אין דעתו איסור כולל ואינו אומר מגו דנאסר ועוד יתבאר איסור כולל והדומה לו בכריתות במקומו ושם נבאר איסור כולל מן העיקרים שאנו סומכין עליהן בכל הדברים אבל מצד הגוף אינו חייב כרת אלא אם היה הוא בעצמו טמא ואין משגיחין על טומאת הבשר וזהו מה שנאמר נפש כי תגע בכל טמא בטומאת אדם: ומה שאמר פטור ר"ל פטור מן הכרת אבל הוא חייב מלקות וכתוב בתוספתא דזבחים טהור שאכל טמא והאוכל מן הקדשים לפני זריקת דמים ומן האימורים לפני זריקת דמים הרי זה לוקה את הארבעים ואין הלכה כרבי יוסי:

ג[עריכה]

חומר בשחיטה מבהעליה ובהעליה מבשחיטה כו': כל אלו הדינים קבלה וסמכוה לפסוקים אמרו שוחט להדיוט חייב דכתיב דם יחשב לאיש ההוא אפי' השוחט לאיש ועל העליה נאמר לעשות אותו לה' עד שיכוין בו לה' ואז יהיה בחוץ חייב כרת ובפנים כשר ונאמר בשוחט בחוץ אשר ישחט שור או כשב או עז א' ולא שנים ואמר במעלה לחוץ איש איש מבית ישראל ואפי' היו שנים ונאמר עוד במעלה בחוץ לעשות אותו לה' על כן אמר ר"ש שזה הענין נופל על כל אבר ואבר ולפיכך אם העלה בחוץ חייב על כל אבר ואבר ר' יוסי אומר שהוא נופל על הקרבן כולו ועל כן אומר על השלם חייב ולא על החסר ורבי יוסי אומר ג"כ שלא יקרא לו שם המעלה אפילו בחוץ אלא במזבח ומביא ראיה ממנוח שנאמר בו ויעל על הצור לה' והלכה כרבי יוסי בכולן:

ד[עריכה]

אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין שהיה כו': הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כו': היו פסולן בקדש כגון הלן ויוצא ונשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו וחטאת ופסח ששחטן שלא לשמן והביא ראיה על כל זה ממה שנאמר לעשות אותו לה' כל הנעשה לה' חייבין עליו בחוץ וכל אלו שמנאן בכאן דינן שנשרפו כליל כמו שבארנו בפרק ארבע ואין הלכה כר' יהושע:

ה[עריכה]

המקריב קדשים ואימוריהם בחוץ חייב מנחה כו': מנחה שלא נקמצה כו': ענין מה שאמר קדשים ואימוריהם שיקריב אותן כלן ולא יבדיל בין האימורים שאין לנו לומר גוף הזבח חוצץ בין האימורים ובין האש לפי שעיקר בידינו מין במינו אינו חוצץ אבל המנחה אם לא נתקמצה [גי' יעב"ץ אינו] הרי הוא פטור לפי שהקומץ ידוע הוא כמו האימורים הלא תראה כי לפי שנקמץ וחוזר לתוכה הרי הוא דומה לאימורים וחייב:

ו[עריכה]

הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ כו': הזורק מקצת דמים בחוץ חייב רא"א אף המנסך כו': כבר ידעת מדברי תורה שהקומץ עם כל הלבונה ישרף. ושני בזיכי לבונה הם שהיו על מערכת הלחם ר"ל לחם הפנים ושורפין ג"כ אותן השני בזיכין כל יום שבת ושבת שנאמר ונתת על המערכת לבונה זכה. וכבר נתבאר לך במסכת סוכה שבסוכות מנסכים מים על גבי המזבח ור"א סבר שזה חייב מן התורה ולפיכך אמר שהנמסך בחג בחוץ חייב ואין הדבר כן לפי שאינו אלא הל"מ [ע' תמיהת תוי"ט]: ודברי ר' נחמיה אינו אלא בשירי דמים הפנימים אבל שירי דמים החיצונים הכל מודים שהם שירי מצוה ולא מעכבין ולפיכך זורק בחוץ פטור ואין הלכה כרבי אליעזר בדבריו ולא כרבי נחמיה:

ז[עריכה]

המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלקות כו': כבר ידעת ממה שהקדמנו שמליקה בפנים ושחיטה בחוץ ואם נתחלף הענין הרי זה פסול והוא נבלה ולפי העיקר הזה יתבאר המאמר הזה כלו מחלוקת ר"ש וחכמים אינו אלא בשוחט בלילה שחכמים אומרים אם שחט קדשים בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור שאין במקדש שחיטה בלילה ויהיה הזבח פסול כמו שבארנו בתחילת דברינו ולפיכך אינו חייב על ההעלאה ההיא שום דבר אבל אם שחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ חייב מפני ששחיטה בחוץ בלילה כשירה היא ולפיכך חייב על השחיטה בחוץ ועל ההעלאה בחוץ וחולק ר"ש על זה ואומר כשם ששוחט בחוץ בלילה והעלה חייב כך אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ חייב על ההעלאה והוא ענין מה שאמר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ חוץ מהשוחט עוף בפנים והעלהו בחוץ שהוא פטור אף על פי שאם שחט והעלה בחוץ חייב כמו שזכרנו ואין הלכה כר' שמעון:

ח[עריכה]

החטאת שקבל דמה בכוס אחד נתן בחוץ כו': אם נתן בחוץ בראשונה וחזר ונתן בפנים חייב על שזרק בחוץ לפי שכולו ראוי לבא בפנים אבל אם נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ הרי הוא כשר ופטור לפי שהוא שירים. ומה שאמר בכאן חייב הוא דעת ר' נחמיה שאמר שירי הדם שהקריבו בחוץ חייב ודבריו נראה ומה שאמר כשם שדמה פוטר את בשרה רוצה לומר אם שחט שתיהם בפנים וזרק דם אחד מהן הותר בשר שתיהן לאכילה מפני שכשם שמתיר הדם הזה לאחת מתיר גם חבירתה ויהיו שתיהן כדבר אחד והענין כלו מבואר:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.