פורטל:תרי"ג מצוות/שלא נמכור עבד עברי על אבן המקח

לא ימכרו ממכרת עבד (ויקרא כה מב)

בה"ג וסיעתו

לא ימכרו ממכרת עבד. (בה"ג לאוין שבמלקות קנג)

ולא תמכור עברי כממכרת נכרי. (רשב"ג)

בעבד שלא תמכר. כתב היוצר בפ' בהר סיני עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד, פי' לא ימכרו בהכרזה לומר ולהכריז יש כאן עבד לימכר, כדתניא בתורת כהנים לא יעמידנו בשמיטה על אבן. (יראים ר (רפב))

רמב"ם וסיעתו

שהזהירנו שלא למכור עבד עברי כמו שמכרו העבדים הכנעניים בשוה. וזה שיעמידוהו במקום שימכרו שם העבדים ויכריזו עליו ויוסיפו בהן הקונים. לא יעשה זה בשום פנים אלא בהצנע ובדרך נאה. ולשון ספרא: "לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה מב) שלא יעשה סמטא * ויעמידם על אבן הלקח, וזאת האזהרה כוללת בלא ספק אזהרה לגונב נפש מישראל שימכרהו שהוא ימכרהו בחזקה כמו שהוא עושה על עבד כנעני ויהיה עובר על אמרו יתברך (ויקרא כה מב) "לא ימכרו ממכרת עבד". וכבר קדם לזו זכרון זה, וכבר באר הכתוב שיהרג. (רמב"ם לא תעשה רנח)

שלא נמכור עבד עברי כדרך שמוכרין העבדים כנעניים בהכרזה על אבן המקח, אלא בהצנע ודרך כבוד. וכן אמרו בספרא: לא ימכרו ממכרת עבד, שלא ימכרם בסמטא ויעמידם על אבן המקח. שורש מצוה זו ידוע, שאין ראוי לו לאדם להקל בכבוד חבירו אף על פי שהביאוהו עוונותיו לימכר, כי לא ידע אם אולי למחר יבוא גם הוא לכך. ביאור מצוה זו בקידושין, ודיניה כלולים בעיקרה. אין להאריך בהם. ונוהגת בזכרים ונקבות, בזמן שהיובל נוהג, שאין עבד עברי נוהג אלא בזמן היובל, כמו שכתבתי למעלה. ועובר על זה ומכר עבד עברי כדרך שהעבדים כנעניים נמכרים עבר על לאו, אבל מן הדומה שאין בו חיוב מלקות, לפי שאפשר לעבור עליו מבלי מעשה. (חינוך שמה)

שאר מונים

שלא למכור עבד עברי בהכרזה, שנאמר "לא ימכרו ממכרת עבד". (סמ"ג רמזי הלאוין קעה)

כתוב בפרשת בהר "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד", פירוש לא ימכרו בהכרז' לומר ולהכריז כאן יש עבד לימכר, כדתניא בתורת כהנים (בהר פרק ז): לא יעמידנו בסימטא ולא יעמידנו על אבן הלקח. (סמ"ג לאוין קעה)

שלא ימכור אותו כשאר העבדים בסמטא ועל אבן המקח, שנאמר "לא ימכרו ממכרת עבד". טעם מצוה זו: לפי שהם בני אל חי ית', ואיך ימכרו כמו הכנענים שנתקללו ונמשלו כבהמות, ובשביל מכירת יוסף* (*לקה יוסף לפי שנענשו על ידו) שבטלוהו מלקיים התורה שהיא כ"ב אותיות, לכן גלינו כל שבט כשני שביעיות, והיינו אלף תק"ם* (*הסתר אסתיר עולה בחשבון דניאל, אשרי המחכה אלף שלש מאות שלשים וששה. ודע שחשבון האלפא ביתא עולה אלף תצ"ה, ואנו היום באלף תנ"ד) הוציא מהם רד"ו של מצרים נשארו אלף ש"ל האמורים בדניאל. כלל העולה בני אל חי ית' בני חורין הם ולא ימכרו ממכרת עבד. (טעמי מצוות לר"מ הבבלי, לאוין רו)

ולא תמכרו ממכרת עבד. (סולת נקיה לבעל המטה משה)

פניך האר בעבדך ממלאכה נמבזה ונמס מנעהו, פנה אליו תנה עוזך לעבדך, בפרך אל תרדהו. פן יקללך ואשמת ממכרת עבד לא תמכרהו, פן אמאס משפט עבדי הלא בבטן עשני עשהו. (מעין החכמה)