פורטל:תרי"ג מצוות/שלא לעבוד בעבד עברי בעבודת פרך

לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה מג, מו)

בה"ג וסיעתו

לא תרדה בו בפרך. (בה"ג לאוין שבמלקות קנב)

פרך מרדות ומלקפוץ ליד ישלחון. (רבינו אליהו הזקן)

ולא תרדה בחורי באחיך העברי. (רשב"ג)

טלטול שער וגדידה וקרחה, ומרדיית פרך ירא מבוראך. (רי אלברגלוני)

בפרך לא תרדה. תירא את ה' אלהיך שלא תעבוד בפרך בעבד עבדי הנמכר לך, דכתיב בפ' בהר סיני "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך", ובעבדים עברים משתעי קרא, דבר למד מענינו והענין מדבר בעבדים. ותניא בתורת כהנים, בו אי אתה רודה, אבל אתה רודה בבן חורין. בפרך - פי' שמעבדו מלאכה עבודת נשים לאנשים ועבודת אנשים לנשים, עבודת יום ללילה ועבודת לילה ליום. ותניא לא תרדה בו בפרך - לא יאמר לו [החם הכוס] והוא אינו צריך לו, [הצנן לי הכוס ואינו צריך לו]. ואם תאמר לעצמי אני עושה, דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך. (יראים קצט (רפד))

רמב"ם וסיעתו

שהזהירנו מהעביד עבד עברי במה שאין לו צורך בו והיא הנקראת עבודת פרך, והוא אמרו יתברך "לא תרדה בו בפרך" (ויקרא כה מג, מו), אבל נעבידהו בהכרח לעשות הפעולה ההיא שיצוה עליה. ולשון ספרי: "לא תרדה בו בפרך" שלא תאמר לו החם לי את הכוס והוא אינו צריך לו וכן כל מה שדומה לזה, ואמנם הביאו משל מן היותר קלה שבמלאכות, והיותר נקלה מהם, ועם כל זה אינה מותרת אלא בעת הצורך. (רמב"ם לא תעשה רנט)

שלא נעביד עבד עברי בעבודת פרך, שנאמר (ויקרא כה מג) "לא תרדה בו בפרך", ואי זו היא עבודת פרך, פירשו זכרונם לברכה שהיא עבודה שאין לה קצבה, וכן עבודה שאין אדם צריך לה אלא יעשנה כדי שלא יתבטל העבד, וכמו שאמרו זכרונם לברכה לא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא, שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עבוד עד שעה פלונית או עד מקום פלוני. ואמרו גם כן בספרא, שלא יאמר לו החם לי כוס זה והוא אינו צריך לו, וכן כל כיוצא בזה. אבל הביאו זכרונם לברכה במשל קלה שבמלאכות והנמהרת לעשות, וכל שכן האחרות. והכלל, שלא נעבידהו זולתי בהיות הצורך לנו לעשות המלאכה ההיא שנצוהו עליה. פרטי המצוה קצרים, והנה כתבתי קצתן. ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות, בזמן שהיובל נוהג. ואין לחייב מלקות עליה, לפי שאפשר לעבור עליה בדבור לבד מבלי מעשה. ואף על פי שאינה נוהגת בזמן הזה, לפי שאין קנין עבד עברי נוהג, מכל מקום ראוי לו לאדם להזהר בענין מצוה זו גם היום בהיות עניים בני ביתו, ולהזהר בה הרבה. ויתן אל לבו כי העושר והעניות גלגל הוא שחוזר בעולם, ומהשם הוא, ויתננו לאשר יישר בעיניו הזמן שירצה ולא יותר ואפילו רגע, שגם כי יצבור כעפר כסף ויטמנהו בקרקע ויקנה קרקעות עד אין מספר וטובה הרבה יהיה לו, הכל יאבד ממנו יחד בחטאו ליי, ואם יצדק תתקיים בו הטובה, כי כל מין במינו ידבק. (חינוך שמו)

שאר מונים

ואחיך בפרך לא תכלה. (רסג ד ב)

אחת פיארה חיפוש שן ועין, אף אתה מיוסרך אל תעבידנו, אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. (רס"ג בעשרת הדברות ח פ)

שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך". (סמ"ג רמזי הלאוין קעד)

"ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך", בפרשת בהר, מכאן אסרה תורה שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, ותניא בתורת כהנים (בהר פרק ז'): בו אי אתה רודה בפרך אבל אתה רודה בבן חורין. ונלמד פרך זה מפרך האמור במצרים ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, ותניא (שם): בפרך - שהיו מחליפין עבודת נשים לאנשים ועבודת אנשים לנשים, עבודת יום לעבודת לילה ועבודת לילה לעבודת יום. ותניא (שם): לא תרדה בו בפרך - לא יאמר לו החם לי כוס הזה והוא אינו צריך, צנן את הכוס הזה והוא אינו צריך. ואם תאמר לעצמי אני עושה, דבר זה המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך. (סמ"ג לאוין קעד)

"ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך". לא ישתעבד אדם בחביריו. ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה אלא לרצונם ותועלתם. ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחות אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם. אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפוץ. (שערי תשובה ש"ג ס)

אזהרה היא שלא נמשול בחרון אף ובדרך נקמה בעבד עברי, להשתמש במה שאין לנו צורך בו אלא כדי לייגעו, או שלא ימצא מרגוע לנפשו, והוא אמרו "איש באחיו לא תרדה בו בפרך". ואמרו בספרא: שלא תאמר לו החם את הכוס הזה והוא אינו צריך זהו לשונם, וכ"ש עבודה קשה יותר על זה. (זהר הרקיע לרשב"ץ לאוין צו)

שלא לעבוד אותו בפרך, שנאמר "לא ירדנו בפרך". טעם מצוה זו: כדי שלא ישלוט עליו אדון זה שכבר יש לו אדון אחר, לא ירדנו ויורידנו עד עפר וישתעבד בו להכעיס, וירשה לעם קדוש להשתעבד בתורה ובמצות. ואם באת לראות דומיא דפרך* (*תרגם אונקלוס: בקשיו, עבודה שמשברת את גופו באכזריות משעבדו) מצרים עבודת האנשים לנשים ועבודת הנשים לאנשים, עבודת לילה ליום ועבודת יום ללילה, זהו לא ירדנו בפרך. (טעמי מצוות לר"מ הבבלי, לאוין רז)

ובאחיך לא תעבוד בפרך, בדבר שאתה לא צריך, ויראת מאלהיך. (סולת נקיה לבעל המטה משה)

פניך האר בעבדך ממלאכה נמבזה ונמס מנעהו, פנה אליו תנה עוזך לעבדך, בפרך אל תרדהו. פן יקללך ואשמת ממכרת עבד לא תמכרהו, פן אמאס משפט עבדי הלא בבטן עשני עשהו. (מעין החכמה)