פורטל:ציצית/ובלכתך בדרך
על ההבדל בין מצות התכלת והלבן בציצית למצות תפילין של יד ושל ראש
דיונים ותשובות על שאלה זו
בספר המצוות (עשין יב-יג) מנה הרמב"ם את מצוות תפילין של ראש ותפילין של יד כשתי מצוות נפרדות, שכן אינן מעכבות זו את זו וחייב בכל מצוה בנפרד אם אינו יכול לקיים את שניהן.
ויש להתבונן בהבדל שבין גדר מצות תפילין ובין גדר מצות ציצית, שלגבי ציצית למרות שפסק שהתכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת וחייב בכל מצוה בנפרד, בכל זאת מנה את הכל יחד כמצוה אחת (עשה יד), והדגיש וכתב: "אף על פי שהשורש אצלנו התכלת אינה מעכבת את הלבן... מצוה אחת היא ואינה שתי מצוות". דבריו מבוססים על דרשת הספרי, אך האם זו גזירת הכתוב?
אין לומר שהחילוק נעוץ בכך שהציצית נעטפת כאחת, הלבן והתכלת, והתפילין נקשרות בשני מעשי קשירה נפרדים. שהרי במצוות קריאת שמע, על שני חלקיה: ערבית ושחרית, מנה הרמב"ם (עשה י) הכל כמצוה אחת. מה היא נקודת החילוק בין המצוות?
על ברכת ציצית בשבת למרות שאינו מחוייב להטיל ציצית בשבת
דיונים ותשובות על שאלה זו
שיטת המרדכי (הלכות קטנות רמז תתקמד) בשם ר"י (הובא בבית יוסף סימן יג) שאדם שיש לו בגד בעל ארבע כנפות נטול ציצית בשבת, רשאי ללובשו. ואף שלפי המגן אברהם ישנו איסור מדרבנן, חולק הט"ז (סי' יד ס"ק ה) וסובר בשיטת המרדכי שהדבר מותר לכתחילה.
טעם הדין הוא שאין איסור על לבישת בגד שבו ארבע כנפות בלא ציצית, אלא שקיימת חובה להטיל בו ציצית, ולכן עובר בכל רגע שאינו מטיל ציצית. אך בשבת שבה אסורה מלאכת הקשירה, לא קיימת המצוה להטיל ציצית, וממילא גם אין איסור ללבוש בגד זה כשהוא ללא ציציות.
נשאלת השאלה, כיצד אם כן אנו מברכים מדי שבת "אשר קדשנו במצוותיו וצונו להתעטף בציצית", הרי אם עיקר ושורש המצוה הוא חיוב הטלת הציצית בכנפות הבגד, ומצוה זו אינה קיימת בשבת ומותר להתעטף בבגד נטול ציצית, היכן נצטוינו "להתעטף בציצית"?
על ההבדל בין ציצית לסוכה כשלא כיוון לשם מצוה
דיונים ותשובות על שאלה זו
הביאור הלכה (בסי' ס') פסק שמי שלבש ארבע כנפות ולא כיוון לשם מצות ציצית, ביטל עשה, שהרי קיי"ל מצוות צריכות כוונה, ונמצא שלבש ארבע כנפות בלי לקיים המצוה.
דבריו אלו אינם מוסכמים, שהרי יש לדון שלא שייך 'ביטול עשה' כשבפועל היו ציציות כשרות בארבע כנפות כסותו (ראו למשל: קובץ שיעורים, א, מסכת כתובות סימן ר"נ), אך לפי דבריו לכאורה יש לתמוה מדוע לא יהיה כך הדין גם לגבי סוכה.
נחלקו האחרונים אם הכוונה שיושבים אנו בסוכה לזכר ענני הכבוד היא רק לכתחילה (פמ"ג סי' תרכ"ה) או גם לעיכובא ולא קיים המצוה אם לא כיוון (ביכורי יעקב סי' תרכ"ה).
ולאור דברי הביאור הלכה, יוצא לכאורה שלפי דברי הביכורי יעקב - מי שאכל בסוכה ולא כיוון לזכר ענני הכבוד, לא רק שהפסיד את המצוה, אלא עבר על איסור וביטול עשה, והרי הוא כמי שאכל מחוץ לסוכה. הנשמע כדבר הזה? או שמא ישנו חילוק יסודי בין מצות סוכה למצות ציצית בנקודה זו?