ערך/שמיר

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שמיר

מקור

משנה סוטה (פ"ט מי"ב): משחרב בית המקדש בוטל השמיר. ובפיהמ"ש לרמב"ם: נחש חופר אבנים, ובו פתחו אורים ותומים והיה מצוי בזמן מן הזמנים. וברע"ב: כמין תולעת ברייתו כשעורה שהיו מראין אותו על האבנים הרשומות בדיו והן נבקעות מאיליהן, ובו פתחו אבני האפוד והחושן דכתיב בהו במלואותם שיהיו שלמות שלא יחסרו בהם, אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר על פני הדיו בחוץ. ובתוספות יום טוב הביא המשך הברייתא בגמרא: כתאנה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסרה כלום, וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסרה כלום. ובמשנה באבות איתא, דנברא בערב שבת בין השמשות. ונקרא שמו שמיר. לפי שהוא קשה מצור, וממליץ קישוי הלב מלהתפעל מיראת העונש הפך רך הלב, [מלבי"ם ביאור המילות זכריה פ"ז פי"ב].

שימוש בשמיר בבית המקדש

בגמרא בגיטין (סח.) מובא בהרחבה האופן שבו השיג שלמה המלך את תולעת השמיר לצורך בניית בית המקדש ללא שימוש בכלי ברזל לחיתוך אבני המקדש.

בגמרא בסוטה (מח:) נחלקו תנאים אם השמיר נצרך לחיתוך אבני המקדש, ומקורו בתוספתא (סוטה פט"ו ה"א). דעת רבי יהודה בשמיר נעשה שימוש לחיתוך אבני המקדש ואילו לדעת רבי נחמיה השמיר הועיל לחריטה על אבנים יקרות שנצרכו לבגדי הכהן הגדול.

ובבית שני לא נשתמשו בשמיר, [עין תרשיש הלכות בית הבחירה פ"א].

מראי מקומות לעיון

בגמרא בסוטה (מח:) ובתוספות (שם ד"ה איכא), ירושלמי סוטה (פ"ט הי"ג), תוספתא (פט"ו).

גמרא חולין (סג.) על הדוכיפת שהביא את השמיר לביהמ"ק.

תוספות עבודה זרה כג עמוד ב ד"ה בקשו, הקשו מדוע לא ניסרו את אבני המזבח עם השמיר ויישבו שאינו נעשה חלק לגמרי על ידי השמיר. ובספר לב אריה (חולין יח.) כתב על דבריהם שאפשר שעל ידי שמיר לא חשיב ביטול כלל כיון שאינו נעשה מעשה השבירה באבן עצמו רק מניח השמיר והאבן נבקעת מאליה, ועיין מה שהעיר עליו בהר צבי (יו"ד סימן קכ).

קישורים חיצוניים

• שאלה: מה ביאור המעשה בתולעת שמיר שחתכה את אבני המקדש? - ערכים.
• תעלומה: התגלתה תולעת שחוצבת סלעים - האם זו תולעת השמיר מבית מקדש? - הידברות.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף