ערוך לנר/ראש השנה/טו/ב

ערוך לנר ראש השנה טו ב

דף ט"ו ע"ב

בגמרא לעולם ששית. עיין מה שכתבתי בזה בספרי ע"ל בסוכה (דף מ') ומה שכתבתי שם בשם הכפות תמרים שהרמב"ם מפרש רבותינו שבאושא אחר לקיטה אף אחר לקיטה. ראיתי כעת שפי' זה כבר הביא הבעל המאור כאן בשם ר"מ מכ"י ומסתמא זהו הרמב"ם:

שם כגון דקלים וזיתים. הט"א הקשה דהא מעשר זיתים מן התורה הוא וע"כ אזלינן בתר לקיטה דהיא עיקר ול"ל למיתלי טעם כיון שעושה בריכה א' אפילו עושה ב' בריכות ג"כ ע"כ אזלינן בתר לקיטה. ורצה להביא ראיה מזה לשיטת הרמב"ן דדוקא מעשר יצהר שהוא שמן הוא מן התורה ולא מעשר זיתים ע"ש. ולא ידעתי איך לא הזכיר שהרי בלא"ה כבר כתבו התוס' דמה דנקיט זיתים הוא בחנם דבהם לא הלך אחר חנטה ולא אחר לקיטה אלא אחר שליש כדיליף לעיל מועשת לשלש השנים:

שם בתוספת ד"ה בנות שוח. אבל לר"ל דירושלמי. בע"ז (דף י"ד) ובשבועות (דף י"ב) יישבו התוס' קושיא זו דמפני שגדל בהפקר רבים הם ולא נחשדו ע"ה שלא לעשר אף שפירות חשובים הם ע"ש:

שם בא"ד וצ"ל דשלשה מיני תאנים הם. לכאורה בזה אכתי לא מתורץ קושיתם השני' דרבב"ח אמר בנות שוח הם חוורתא ובנדרים משמע שאינם לבנים וצ"ל דכוונתם דבלבנים יש ב' מינים סתם תאנים וגרועים והגרועים הם בנות שוח וכן משמע מדבריהם בע"ז וע"ש במהרש"א. אכן לענ"ד זה דוחק דא"כ איך קאמר ר"י סתם תאני חוורתא הול"ל חוורתא גרועים. ולא ידעתי למה לא כתבו ע"פ דבריהם דג' מיני תאנים הם השחורות הם סתם תאנים והלבנים הם הגרועים ונקראו בנות שוח והחשובים הנקראים בנות שבע אינם לא לבנות ולא שחורות:

אכן לענ"ד כל זה דוחק כנראה מדבריהם שכתבו בלשון וצריך לומר אמנם לולא דבריהם היה נלע"ד ליישב כל הסתירות בדרך פשוט יותר דהנה אע"ג דבגמרא שלנו כתוב בברייתא דנדרים (דף כ"ו) ובכל הסוגיא שם בנות שוח מ"מ התוס' הכא ובע"ז והר"ש בדמאי הביאו הגירסא בנות שבע ועפי"ז י"ל דהנה מה שהביאו התוס' ראיה מבראשית רבה דבנות שוח ובנות שבע שם אחד זה ע"כ לא אליבא דכ"ע שהטעם דבראשית רבה לא שייך רק למ"ד עץ שאכל אדה"ר תאנה היה שהוא דעת ר' נחמי' בברכות (דף מ') אבל לדעת ר"מ שם דגפן הי' ולדעת ר' יהודה דחטה הי' לא שייך טעם זה וא"כ מהיכי תיתי לומר דבנות שוח הם בנות שבע. ולכן י"ל דבראשית רבה אזיל לדעת ר' נחמיה ולדידיה בנות שוח באמת הם בנות שבע אבל לשאר תנאי דרבים הם נגד ר"נ בנות שוח נקראו התאנים הרעים דוקא ובנות שבע הם התאנים הטובים ולפ"ז הכל א"ש דבנדרים ובשבועות הזכיר בנות שבע והם החשובים שאינם לא שחורים ולא לבנים ובדמאי ובע"ז שהזכירו בנות שוח הם הגרועים והם הלבנים וסתם תאנים הם השחורות:

שם ד"ה שבקת. הלכה כסתם משנה. לענ"ד י"ל דלא מקשה כך די"ל דר' יוסי הכהן דהשיב כן ס"ל כמ"ד אליבא דר' יוחנן דאין הלכה בכ"מ כסתם משנה כדמתרצינן בכמה דוכתי דאמוראי נינהו ואליבא דר"י עיין ביבמות (דף ע"ז) וגיטין (דף פ"א) ואפילו נפרש דמה דאמר הכא משום דאמר ליה וכו' סתם גמרא מתרץ כן על קושיית ר' אבא הכהן מכ"מ י"ל דניחא להגמרא לומר שבקת רבנן מלומר שבקת סתם משנה כדי לפרש מה ששתק ר' יוחנן גם למ"ד דלא ס"ל אליבא דר' יוחנן הלכה כסתם משנה:

שם ד"ה וכי נהגו לא תלינן במנהגא. לענ"ד י"ל כיון דהתם תנן מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין הרי שאסרו חכמים מכח מנהג לכן שייך שם שפיר לפרש הך אסורים משום מנהג וכן נראה מדברי רש"י שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף