ערוך לנר/סנהדרין/פא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
יד רמ"ה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ערוך לנר TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png ב

דף פ"א ע"ב

בגמרא משום דלקה ושנה ב"ד כונסין. ק"ק לפי מה שכתב רש"י לקמן בד"ה והיכא רמיזא דהלכה למשה מסיני הוא הך דינא דכונסין אותו לכיפה וא"כ מאי קושיא משום דלקה ושנה דילמא כך נמסר וי"ל לפי מש"כ הר"ן דודאי ליכא מיתה מן התורה אם לא דנכתבה בפירוש או ברמז ולכן קבעי לקמן (דף פ"ב ע"ב) אמי איכא מידי דרחמנא פטרי' ואנן ניקו ונקטול מהא דלקה ושנה ומתרץ במלקות ש"כ עסקינן וא"כ האי דמקשה כאן משום דלקה ושנה ולא ידע דבמלקות ש"כ איירי ע"כ הך מיתה לאו מהלכה למשה מסיני היא אלא מדרבנן ולכן שפיר קבעי דלמה התקינו רבנן כן:

שם הכא במלקות ש"כ עסקינן. א"ל דא"כ לר' יצחק דס"ל רפ"ג דמכות דמלקות בח"כ ליכא היכי משכחת הך דינא דמי שלקה ושנה ואין סברא דפליג אדבר שהוא הלכה למשה מסיני די"ל דס"ל כמ"ד דלקמן עבירות מחזיקות ולא בעי רק ג' עבירות. אכן יש להסתפק אם דוקא בג' עבירות של ח"כ הוי הדין דכונסין אותו לכיפה או אם שייך ג"כ בעבירות או מלקיות של חייבי מיתה בידי שמים:

שם לימא מתניתן דלא כרשב"ג. הא דפשיטא ליה דבעי מוחזק דוקא דאל"כ תיכף בפעם השני יהיה הדין דכיפה. אכן ק"ק דילמא באמת הוי הפירוש כן דמי שלקה ושנה פירוש באותה עבירה ולא קאי אמלקות כונסין אותו לכיפה והא דבעינן שנה דבפעם ראשון י"ל איסורא הוא דקטעים וי"ל:

שם מאי לאו דכ"ע מלקיות מחזיקות. הא דפשיט לי' זה יותר משנאמר דפליגי בעבירות או מלקיות מחזיקות היינו דלפ"ז צ"ל דלת"ק ס"ל עבירות מחזיקות וא"כ למה נקט מלקין אותו לאשמועינן רבותא טפי דבעבירה לחוד בלא מלקו' בפעם ג' כונסין אותו לכיפה ולפי התירוץ צ"ל דנקט התנא דברייתא פלוגתייהו במלקות לאשמועינן רבותא לאבא שאול דס"ל מלקיות דוקא מחזיקות א"נ י"ל דניחא ליה לאוקמי בדבר דכבר פליגי ביה דהיינו בפלוגתא דרשב"ג ורבי מלאוקמי בפלוגתא חדשה אי עבירות או מלקיות מחזיקות:

שם והתם מלקיות ליכא. מכאן מוכח דגם במלקות מצרכינן שיתיר עצמו אף דלא כתיב רק במיתה הרי אמרינן לעיל מלקות במקום מיתה עומדת וגם ילפינן במכות (דף ה' ע"א) מלקות ומיתה מהדדי בגז"ש דרשע רשע וכבר העירותי לעיל (דף ע"א ע"א) שמה שכתוב באורים ותומים (סי' ל"ח) דבמלקות ל"צ שיתיר צ"ע מסוגיא זו:

שם והדתניא התרו בו. הא דלא מקשה בל"ז תרי ברייתות אהדדי דבברייתא קמייתא מוכח דס"ל לאבא שאול מלקיות מחזיקות מדנקט במלקיות דוקא ובברייתא שניה ס"ל עבירות מחזיקות די"ל דלעולם סבר עבירות מחזיקות והא דנקט במלקות דוקא משום דת"ק נקט כן ות"ק היה יכול לומר דס"ל מלקיות מחזיקות וסבר ליה כרבי אבל השתא דתירץ דת"ק ס"ל ג"כ כרשב"ג ועבירות מחזיקות וא"כ ע"כ הא דנקט מלקות משום א"ש נקט וא"כ ע"כ א"ש ס"ל דמלקיות מחזיקות פריך שפיר והדתניא ועוד פריך אהך ברייתא גופא במאי קמיפלגי ולכן א"ש הא דנקט קושיא זו הכא אתירוץ רבינא דוקא משום דב' קושיות מקשה בזה והוי הך במאי קמיפלגי כמו ועוד:

שם בעדות מיוחדת. הרמב"ם פסק ככולהו משום דסבר דלא פליגי דכל דהוי עדות כשר לענין ד"מ רק לענין דנ"פ הקפידה התורה דליבעי ככל הני דקחשיב בזה אמרינן דלענין כיפה לא צריך ולכן מכל הני לא עדיף חד מחבריה ולכן פסק הרמב"ם ככולהו. אכן ק"ק למה לא קאמר ג"כ כגון דאמרו העדים באחד מן החקירות אין אנו יודעים דמפסיל עדותן מטעם דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה וכמבואר לעיל (ר"פ היו בודקים) א"נ כשהעדים הם טריפה דמיפסל עדותן ג"כ מהך טעמא לרב אשי לעיל (דף ע"ח ע"א) וכיפה פשיטא דהוי דהא עדות כשר הוא ולפי מה שהוכיח הלח"מ (פרק כ' מה' עדות) מלשון הרמב"ם דבד"מ לא בעינן אתה יכול להזימה הרי דמקרי זה עדות כמו כל הני דחשיב דהא לענין ד"מ מהני אכן מהתוס' ריש מכות יש להוכיח דעדות שאי אתה יכול להזימה לא מקרי עדות כלל אפילו לענין ד"מ וא"כ יש לחלק בין הני דקחשיב ובין עדות שאאי"ל:

שם ברש"י ד"ה בעדות מיוחדת. כגון שנים רואין אותו אחד מחלון זה. והרמב"ם כתב דשנים ראו אותו זה אחר זה וקשה דהא לפי המבואר בש"ס דמכות לא שייך זה רק בעריות דכל אחד ראה כל המעשה אבל ברוצח לא ראה כ"א רק פלגא דמעשה והא הך דין דכיפה לא הוי רק ברוצח כמש"כ הרמב"ם גופא וא"כ איך שייך בזה דין כיפה הא יותר גרע זה מעד אחד דעכ"פ ראה הרציחה אבל בזא"ז אין אחד מהם ראה אותה ולכן מוכח לכאורה כמש"כ רש"י דאיירי באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה:

שם בד"ה קנאין פוגעין בו. בשעה שרואין את המעשה. מזה נראה דדעת רש"י דבכולהו בעינן בשעת מעשה דוקא דמימריה דר"ח דהבא לימלך אין מורין לו דלקמן אכולהו קאי אכן דעת הרמב"ם ושאר הפוסקים אינו כן אלא דוקא בבועל ארמית בעינן כן גם לא ידעתי כלל איך שייך באחרינא בשעת מעשה דקודם שהגביה את הקסוה אשר ע"י זה נעשית שלו וקנאה בהגבהה עדיין לא גנב ולאחר שהגביה כבר הוא לאחר מעשה וכן במקלל בקוסם דאי אפשר לכוון אותו רגע דוקא שעובר ולכן דעת רש"י ק"ל:

שם בתוספות ד"ה אפילו תימא רשב"ג. משום דסתם לן תנא כוותיה. ביישוב קושיא זו א"ל כיון דלפי מאי דמתרץ דמתניתן רשב"ג וקסבר עבירות מחזיקות א"כ ע"כ צ"ל דהא דנקט במתניתן מי שלקה ושנה ולא נקט בעבירות בלא מלקות לאשמועינן דגם כרבי אתיא מתניתן ולהכי נקט תרי מלקות משום דלרבי בתרי מלקות סגי ולרשב"ג ג"כ סגי דהא עכ"פ ג' עבירות איכא וא"כ אף דמתניתן אתי ג"כ שפיר כרשב"ג מכ"מ מה דנקט לקה ושנה היינו ע"כ משום רבי וא"כ קאמר שפיר דהילכתא כוותיה משום דסתם לן תנא כוותיה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף