ערוך לנר/סנהדרין/מט/ב

ערוך לנר סנהדרין מט ב

פרק שביעי דף מ"ט ע"ב

בגמרא ואידך האי חומרא בעלמא. א"ל דאכתי לר"ה ברד"ר יהושע דחשיב סדר תמיד דהוא רק מצוה למה לא חשיב גם סדר יומא דמה בכך שעכוב אינו רק משום חומרא דיומא הא מ"מ חישב קרא להקדים עבודות מוקדמות לעבודות מאוחרות די"ל דלכ"ע מצוה לא קחשיב וסדר תמיד לר"ה ברדר"י באמת מעכב אך דאכתי קשה כיון דסדר תמיד ג"כ משום חומרא דוקא הוא כדמוכח ממה שכתבו רש"י בד"ה ואידך א"כ ניחשב נמי סדר יומא וי"ל דהאי אף לאו ארב סחורה קאי אלא ארב פפא וכל חד מהני אמוראי סבר מה שאמרו הקודמים ומוסיף עליהם:

שם היו נותנים לו עצה הוגנת. עיין מש"כ בזה בספרי ע"ל יבמות (דף ק"ו ע"ב):

שם בתוספת ד"ה אמר רבא. והא דאמר רבא בס"פ א"מ. מהכא ל"ק לכאורה כ"כ דהא הכא לאו דינא אגמרה דכל הדינים שיוצאים מכלל זה כבר שנויים במשניות וברייתות דמייתי לקמן ולא יהיב ליה רק סימנא בעלמא ובשביל כך ודאי עדיין לא יקרא רבו. אכן התוס' שהקשו סמכו אמה שכתבו בריש דבורם דבכמה מקומות איכא הכי:

שם מעבירין על הכתם. לבדקו אם דם נדה היא. עיין מה שכתבתי בשיטת רש"י בספרי ע"ל נדה (דף ס"ב) בתוס' ד"ה הטבילו:

שם ד"ה אף סדר תמיד. תימה דלא קאמר אף סדר ברכות. ק"ק מאי קושיא הא שם במתניתן פליגי ר"ע ור"י בן נורי בסדר מלכיות אי קדים לקדושת היום או לא והרי אמרינן לעיל דבפלוגתא לא קמיירי. וי"ל לפי מה דאמרינן לעיל שכל אחד מהנך אמוראים מוסיף אדחבריה וא"כ ר"ה ברדר"י דחשיב סדר תמיד חשיב ג"כ הך דד' מיתות ואיירי בפלוגתא ולכן שפיר הקשו התוס':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף