ערוך השולחן העתיד/זרעים/סח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כבר נתבאר בסי' ס"ו סוף סעי' ו' דיין וחומץ הוי מין אחד ולכן לפי מה שנתבאר שם דבמין אחד אף התורם מן הרע על היפה הוה תרומה אם תרם מחומץ על יין הוי תרומה וכ"כ הרשב"ם בב"ב [פ"ד: ד"ה מין אחד] ולפ"ז קשה מאי דאמרינן שם [צ"ו.] הבודק את החביות להיות מפריש עליה תרומה ואח"כ נמצאת חומץ לאחר ג' ימים הוה ספק ע"ש והרי בדיעבד תרומתו תרומה מן הרע על היפה:
(ב) וכתבו רבותינו בעלי התוס' [שם] דודאי אם נתכוין להפריש חומץ על יין הוי תרומה אך בשם כוון להפריש יין על יין ולא רצה להפריש חומץ על יין ולכן כשנמצא חומץ הוי תרומה בטעות ולכן לא הוי תרומה וכן משמע בתוספתא דתרומות [פ"ד הל' ח'] דתניא היה בלבו לתרום יין וכו' מה שבידו חומץ אין תרומתו תרומה ע"ש שנשתבשו הדברים בדפוס ומ"מ כן הוא כמ"ש התוס':
(ג) וכ"כ הרמב"ם בפ"ה דין כ"א אין תורמין חומץ על יין אבל תורמין יין על חומץ שהיין והחומץ מין אחד הן היה בלבו לתרום מן היין על היין ונמצא בידו חומץ אינה תרומה היה בלבו לתרום חומץ על חומץ ונמצא החומץ שתרם יין תרומתו תרומה עכ"ל ואע"ג דסוף סוף טעות הוא מ"מ אמדינן דעתיה שאלו ידע דהוה יין היה מפריש יותר ברצון מן היפה על הרע ונמצא שאינו טעות:
(ד) אבל רש"י ז"ל בנדה [ב':] אינו סובר כן דשם מייתי הש"ס ברייתא דהיה בודק את החבית ואח"כ נמצא חומץ ופירש"י דזהו לרבי דס"ל יין וחומץ שני מינים הם דאי לרבנן הא קיי"ל בתורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה עכ"ל וכן בירושלמי רפ"ג דתרומות אמשנה דהתורם של יין ונמצא של חומץ אומר הירושלמי דאתיא כרבי דהוי שני מינים ע"ש ונמצא דדין זה הוי פלוגתא דלהתוס' והרמב"ם אם סבור להפריש יין ונמצא חומץ לא הוי תרומה ולרש"י והירושלמי הוי תרומה ומתוספתא מבואר כתוס' ורמב"ם כמ"ש:
(ה) אמנם לענ"ד אין ראיה מהירושלמי דהא במתניתין תנן בלשון זה התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה וכו' וי"ל הכוונה דגם הוא ידע שהיא של חומץ וא"כ כוון להפריש חומץ ולפ"ז ודאי דצריך לאוקמי כרבי והגם דהרמב"ם אינו מפרש כן כמו שיתבאר ואיהו מפרש דלא ידע שהוא חומץ מ"מ י"ל דהירושלמי מפרש כשידע:
(ו) וז"ל הרמב"ם שם דין כ"ב התורם חבית של יין על היין ונמצא חומץ אם ידוע [כצ"ל] שהיתה חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה ואם אחר שתרמה החמיצה ה"ז תרומה ואם ספק תרומה ויחזור ויתרום וכן התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח או שנמצאו נקודין תרם חבית של יין ונמצאת מגולה שאסור לשתותה תרומה ויחזור ויתרום שנית ואין אחת משתיהן מדמעת בפני עצמה והאוכל אחת משתיהן אינו חייב חומש עכ"ל. והנה לפי לשון הרמב"ם היה אפשר לומר דגם בקישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח מיירי דלא ידעינן אם בשעת תרומה היה כן ואלו ידעינן לא הוי תרומה אבל מלשון המשנה ריש פ"ג שהקדימה הך דקישות להך דיין ונשנית סתמא משמע דבכל גווני מיירי וכן משמע בהאשה רבה [פ"ט.] דמוקי להך דקישות בשוגג כלומר שלא ידע שהיא מרה אבל במזיד לא הוה תרומה ע"ש ואי ס"ד דבספק מיירי אם היתה בשעת הפרשה מרה אם לאו מה שייך שוגג ומזיד לכאן אלא ודאי דאם רק היה שוגג אזי אפילו היתה מרה קודם ההפרשה הוי תרומה:
(ז) ולפ"ז נשתנה לגמרי דין קישות ליין דביין ונמצא חומץ אם נמצא קודם לכן שהיתה חומץ אפילו בשוגג לא הוי תרומה ובקישות הוי תרומה וחמירא יין מקישות ובמזיד הוי ממש להיפך דביין אם ידע שהוא חומץ ותרם הוי תרומה כמ"ש בסעי' ב' ובקישות לא הוי תרומה במזיד ויש להבין הטעמים בזה:
(ח) אמנם כעין זה הקשה בירושלמי על המשנה דקישות שאומר ניחא אבטיח ונמצא סרוח אלא קישות ונמצא מרה לא מעיקרא היא מרה כלומר ולמה הוי תרומה ומתרץ ר' יוחנן עשו אותן כספק אוכל עכ"ל כלומר חכמים עשו את המרה כספק אוכל ולפיכך תרומה ויחזור ויתרום ובמזיד קנסוהו דלא ליהוי תרומה כלל משום דבאמת אינו אוכל אבל חומץ הא ראוי למילתיה והרבה אוהבין חומץ ולכן כשידע שהוא חומץ אין זה רק כמן הרע על היפה דהוה תרומה ובקישות מרה לא שייך רע דאינו אוכל כלל אלא דבשוגג שויוה כאוכל לחומרא אבל בחומץ לא שייך לעשותו כאוכל דאוכל גמור הוא אלא שטעה והוי תרומה בטעות ועוד דזהו יותר טעות מן קישות ונמצא מרה דעכ"פ מין אחד הוא אבל יין וחומץ שני שמות הן ולכן אמרו דבשוגג כשלא ידע הוי תרומה בטעות [תוס' ור"ש שם] ויין מגולה הוי כקישות כמובן:
(ט) ומהו דינם שבאלו שאמרו תרומה ויחזור ויתרום דהראשונה אינה מדמעת בפ"ע וכן השניה ואם אחת מהן נפלה לתוך החולין אינה אוסרתן דשמא אינה תרומה ויראה לי דדוקא כשיש רוב כנגדה שיצאה מאיסור תורה אלא דמדרבנן צריך מאה ואחד ובדרבנן הקילו ואם נפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן שאם יש מאה ואחד כנגד הקטנה שבהם הותרו החולין ונוטל מן החולין כשיעור שתי התרומות ונותנן לכהן והשאר חולין כמו שהיו [רע"ב] וכן אם אכל זר שתיהן משלם כקטנה שביניהן וחומשה ונותנן לכהן אחד ונוטל מן הכהן דמי הגדולה וכן מפורש בירושלמי שם דיד כהן על התחתונה [ר"ש] דכיון דהבעה"ב הוא מוחזק אוקמינן הגדולה בחזקתו:
(י) כתב הרמב"ם שם דין כ"ד הבודק את החביות והניחה להפרישה תרומה על אחרים עד שתעשה כולה תרומה ויתננה לכהן ולאחר זמן בדקה ומצאה חומץ מעת שבדקה תחלה עד ג' ימים ודאי יין וכל יין שחשב אותן הימים שהתרומה שלו בחבית זו הרי הוא מתוקן מכאן ואילך ספק וצריך להפריש ממנו תרומה שניה עכ"ל. דין זה הוא בב"ב [צ"ו.] ופסק כר' יוחנן והטעם דבפחות מג' ימים לא נתהפך בטעמו לחומץ ואפילו נאמר דבסילוק ידיו התחיל להתקלקל לא נתקלקל עד אחר ג' ימים ואי משום דגם בתוך הג' ימים הוה ריחיה חומץ וטעמיה יין קיי"ל דגם בכה"ג מקרי יין ואע"ג דריב"ל פליג על ר"י וקיי"ל כריב"ל לגבי ר"י מ"מ הכא קיי"ל כר"י משום דרבא בע"ז [ס"ז:] ס"ל כן וגם דרומאי מתני לריב"ל כן ע"ש וגם הרשב"ם והתוס' בב"ב שם פסקו כר"י [כ"מ]:
(יא) ומ"מ לא אבין דברי רבותינו דהא בריש נדה מדמי דין זה למקוה שנמדד ונמצא חסר ואומר הש"ס שם דמאן דס"ל בחבית דמג' ימים ואילך הוה ספק ס"ל כר"ש במקוה דהוה ג"כ ספק וחכמים דס"ל במקוה דכל הטהרות טמאים ודאי למפרע ס"ל בחבית ג"כ דהם ודאי טבל ע"ש ואנן הא קיי"ל במקוה כחכמים והו"ל לרבותינו גם כאן לפסוק דמכאן ואילך ודאי טבל [עכ"מ ודבריו צ"ע]. וע"ק דבירושלמי ס"פ כל הגט מפורש דהלכה כריב"ל דג' ימים האחרונים ודאי חומץ מכאן ואילך ספק ובירושלמי שם ס"ל לריב"ל דג' ראשונים ודאי יין ואחרונים ודאי חומץ ובנתים ספק ואומר שם ר' אילא ור' אבא ור' אלעזר בשם כל רבנן דעלין לבי מדרשא ביין ובמחט הלכה כריב"ל ע"ש [ולפי הירושלמי אזלא לה ראיית תוס' מרבא כמובן ודו"ק]:
(יב) ויראה לי בטעמם של רבותינו דודאי כן הוא כמ"ש אך כל זה הוא אליבא דרבי דס"ל יין וחומץ שני מינין הן וסוגיא דנדה אזלא כרבי כדפירש"י שם וכן הירושלמי כרבי ס"ל דמוקי להך משנה דתרומות דריש פ"ג כרבי כמ"ש בסעי' ד' אבל אנן דקיי"ל כחכמים דיין וחומץ מין אחד הוא אלא משום דבכאן סבור שהוא יין לפיכך אמרו דאין תרומתו תרומה וכמ"ש ריש סי' זה שזהו דעת הרמב"ם ורשב"ם ותוס' ולכן אלו רבותינו בעצמם דנו דבכה"ג די לנו לפסוק כר' יוחנן דלכל היותר לא היה בדעתו שלא תהיה תרומה כלל בכה"ג ודיינו להחמיר בזה כר' יוחנן וסברא נכונה היא:
(יג) ואין לתמוה בעיקר דין זה ואיך ייחד חבית להפריש ממנה תרומה הלא צריך להפריש מן המוקף די"ל דמיירי בתרומת מעשר דלא בעי מוקף אי נמי כשיפריש בע"ש לכבוד שבת דלא בעינן מוקף כדמוכח ביבמות [צ"ג.] וכה"ג מתרצים התוס' בכ"מ ועוד דאפילו אם אסור לעשות כן מ"מ אם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה ואנן פסקינן רק לענין אם התרומה הוה כראוי מצד מינו אם לאו אבל לעולם לענין מוקף איסורא דעביד עביד וכן מתרץ הרמב"ם בדין שיתבאר בסעי' הבא:
(יד) כתב הרמב"ם ספ"ה המניח פירות להיות מפריש עליהן עד שיעשו תרומה אע"פ שאין מפרישין לכתחלה אלא מן המוקף אם הפריש הרי הן בחזקת קיימין מצאן שאבדו ה"ז חושש לכל מה שתקן שמא לא הפריש עליהן אלא אחר שאבדו לפיכך מפריש תרומה שנייה עכ"ל ויש להבין דאיך פסק דהוי ספק הא דין זה הוי משנה ספ"ג דגיטין ותלי לה בגמ' במקוה שנמדד ונמצא חסר ע"ש ובשם הא קיי"ל דכל הטהרות שנעשו על גבה טמאות ודאי וא"כ גם בכאן ה"ל לומר דהוה טבל ודאי ונראה דבכאן א"א לעשותן טבל ודאי דהוה חומרא דאתי לידי קולא דכשנאמר טבל ודאי הוי הפירות הנפרשין שנאבדו בטל מעליהם שם תרומה ושמא נמצאים הם עדיין באיזה מקום והרי הם תרומה ודאית לפיכך בהכרח לעשותן ספק ולהפריש תרומה שנייה דבכה"ג הולכין לחומרא בכל צד משא"כ במקוה כשאנו מטמאין למפרע הוי כולו לחומרא:
(טו) שנינו במשנה דגיטין שם בג' פרקים בשנה בודקין את היין שהניחו להיות מפריש עליו שמא חומץ הוא דבאלו הפרקים עלול היין להתקלקל ואלו הן בקידום של מוצאי החג כשמנשבת רוח קדים במוצאי חג הסוכות ובשעת הוצאת סמדר והיינו כשכלה הפרח ונראים ענבים באשכול ובשעת כניסת מים לבוסר והיינו כשהענבים נעשו כפול הלבן נקראים בוסר וכשלחלוחית נכנסת שיכול לעצור כל שהוא מקרי כניסת מים כן פירש"י ובגמ' מפרש בקידום של מוצאי החג של תקופה כלומר כשכבר נכנס תקופת תשרי אבל אם עדיין מושכת תקופת תמוז אין הרוח קדים מקלקל את היין וא"צ בדיקה והרמב"ם כתב דין זה בקיצור בספ"ה והוסיף לומר דיין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום דעד זמן זה לא יתקלקל וא"צ בדיקה וזהו מירושלמי דגיטין שם ואומר שם בירושלמי דבכל שנה צריך לבדוק באלו הג' פרקים ע"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |