עץ יוסף על שמות רבה/מד/א

עץ יוסף על שמות רבה מד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח ר"ת כו' למה נמשלו ישראל לגפן כו'. שהיה לו להמשילם לפרי הגפן ולא סתם לגפן דמשמע העץ גופיה שהוא חסרון כי הוא החלוש שבעצים כמ"ש מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה. לזה השיב יפה שבאמת הדמיון הוא רק בעוקרה ממקום זה לנטוע אותה במקום אחר. וכן בהצטרפות ההשענה וסמיכות על עצים אחרים וזהו רק בעץ הגפן לא בפריה. ע"כ הזכיר שם העץ לבד:

עוקרין אותה ממקומה. כי אין שבח כל כך בקרקע ראשון כמו כשנשתלה במקום חדש שקולטת ג"כ כח הקרקע השני. ושאר אילנות אין דרכם לעקור אותם משום שפעמים מתייבשים מיד משא"כ הגפן:

והתחילו מקבלין התורה. מה שהתחילו תחלה שאמרו נעשה ונשמע זהו שבחם. והזכיר כאן דברים הכתובים ביחזקאל ואתן נזם על אפך וגו' ועטרת תפארת בראשך הוא העטרות שקבלו בהר סיני על מאמרם נעשה ונשמע. ואח"כ כתיב ותצלח למלוכה ויצא לך שם בגוים:

ויצא לך שם בגוים ביפיך. והיינו יופי שלימותם על דרך הנך יפה רעיתי:

אתה מפרנס. כל אותן הדעות האמורות בו גבי והנה גפן לפני וגבי גפן מצרים תסיע.כצ"ל ומפרנס הוא ל' השלמה ומלוי כמו פרנסת ארון לארכו פרנס אותו לרחבו דלקמן בבמדב"ר פרשה ד'. ופירושו שידרוש וישלים כל אותן הדעות כו'. שמפני שיש דעות הרבה בממשל ישראל לגפן. ויש מהם שנדרשו על והנה גפן לפני כמ"ש בפרק ג"ה אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים. וגם אמר ג"כ אלו ישראל. ג' השריגים אלו ג' רגלים. ויש שנדרשו על גפן ממצרים תסיע כדלקמן בויק"ר פ' ל"ו. ובשוח"ט. ודרך המדרש להביא כל הדעות והדרשות שנדרשו בפסוק אגב אורחיה. לכן אמר דקמי שנדרוש הכא על הגפן הא דבעי למימר מה גפן חיה ונשענת על קנים מתים. לפי ענינו יזכיר ג"כ הדורש כל הדרשות שנאמרו בהמשל ישראל לגפן:

מה הגפן הזו היא חיה כו'. ר"ל שעם היותה חיה צריכה להשען על העצים היבשים וזה לחולשתה. כן החיים לפי שאין זכותם גדול כזכות המתים דגדולים הצדיקים במיתתם יותר מבחייהם. לכן אינם כדאים להעתר אלא בזכות המתים:

וכן אתה מוצא. כל דבר שהוא זר לפום ריהטא. אמר וכן אתה מוצא משום דמעשה רב (תולדות נח):

כד"א ענני ה' ענני כו'. אע"ג דברישא כתיב ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל והדר כתיב ענני ה' ענני אלמא תחלת תפלתו בזכות אבות י"ל דע"כ א"א שיהיו הכתובים כסדרן דאי בזכות אבות לא יענה אים חושב שיענה בזכותו וכי ס"ד דרב גובריה מזכות אבות. הילכך ע"כ איפכא הוה המעשה שתחלה היה תפלת עצמו בל' ענני ואח"ז תפלת האבות ואז נענה. והכתובים נכתבו שלא כסדרן (יפ"ת):

וכן משה כו' עד ולמד כו' מ' יום כו' ולא נענה אלא כיון שהזכיר כו' זכור לאברהם כו'. ס"ל שלא התפלל משה כל זמן שהיה העגל ביניהם. אלא כשנא' לו ועתה הניחה לי התבונן כי הדבר תלוי בו וירד וביער העגל ושב להתפלל במ' יום וע"ז נא' ויחל משה ואין מוקדם ומאוחר בתורה. וכן דעת ר' יצחק בדב"ר פ"ג ע"ש. אבל הא דגרסי' לעיל פ' מ"ב אין אני זז מכאן עד שאבקש עליהם רחמים פליגא אהא וס}"ל שתפלה זו מיד קודם שירד מתחלה וכדעת הרמב"ן (יפ"ת):

שתרד האש. אע"פ שלא מצינו מפורש שהתפלל על זה. מ"מ מדכתיב זכרה לחסדי דוד עבדך וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה לאשמועינן שבזכות דוד ירדה שמעינן שבכלל תפלותיו היה ירידת האש ג"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף