עץ יוסף על שמות רבה/ל/כד

עץ יוסף על שמות רבה ל כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד שמרו משפט. דרמיז בסמיכות כי תקנה ע"ע שע"י שמירת המשפטים יזכו לישועה וכדמסיים בפירקין הוי ואלה המשפטים מה כתי' אחריו כי תקנה ע"ע:

שיהיו יודעים לדון כי מי ידע מסברא דשואל חייב באונסין ושמירה בבעלים פטור. לולי שהקב"ה הודיענו אמתת זה ע"פ התורה:

מהו בל טוב דמאי קמ"ל. ומשני שפירש בל טוב שהקב"ה שנקרא טוב בל עמו:

שנא' וכי הקים כו' דייק מדלא אמר והיה עמו. אלא עם השופט בא להורות דרש זה ג"כ:

והמלאכים אומרים כו' נלמד מדאמר בפסוק עתה אקום יאמר ה' מה לו לאמירה זו היה לו לקום בלא אמירה אלא שהמלאכים שואלין לו והוא משיב להם כדמסיק:

שנא' משוד עניים דרש שקאי אעוות הדין שנעשה להם כי אין שייך לומר שוד עניין בענין מניעת צדקה מהם. אלא בעבור שהוא מטה להם את הדין הוא משדד ומחריב אותם:

שולף חרבו כנגדו וזהו שאמרו חז"ל בפ"ק דסנה' לעולם יראה הדיין א"ע כאילו חרב מונח לו בין ירכיו וכו'. שהרמז הוא על החרב הזה:

וכן אתה מוצא בנ"נ כו' קשה מה ענין דנ"נ שהצדקה עכבה פורענתו לדרוש דלעיל מקורב השכינה עם העושה משפט וצדקה. ונראה ברור שיש כאן חסרון דברים ולהגיה כן. כי קרובה ישועתי לבא. ד"א כי קרובה וגו' מלמד שהצדקה מעכב הפורעניות וכן את מוצא כו' (יפ"ת):

עשה עצמו כאילו מרתת. שבאמת לא היה מפחד:

סוגר הים הכל מתים. כלו' הכל תלוי במלך. ומזון לכולא ביה פי' במלך. כגון אם המלך גוזר גזירה לסגור מעברות הים לבלתי הביא מזון וסחורות משם. הרי הכל מתים. ואם הוא אומר פתחו המעברות של הים הכי הכל חיים בסחורות ומזונות הרי שהכל תלוי במלך:

א"ל מה אעשה אגב שרצה להזכיר מעשה הצדקה שעשה נ"נ מזכיר כל המעשה שהיה:

היאך אתה מוליכני ל' המלכה ועצה:

אני מסרתי את הצדקה לאברהם. שיזכה בה כדכתב ששם למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. לא לנ"נ שאין רצונו של הקב"ה שתועילו הצדקה:

אלא אמר לנ"נ כלומר ובאמת מה היתה כוונת דניאל אלא שאמר ישראל הם ערומים ועניים כו'. ואעפ"כ לא יפה עשה בעיני הקב"ה כי היה לו להתפלל להקב"ה שיפרנסם ולא יצטרכו להתפרנס מן נ"נ:

מתגרשין לשון רגש המולה והמון שעניי ישראל היו צועקים ללחם על פתח היכל המלך:

ישראל עאכ"ו שהם עושים צדקה בשלימות:

משל לאדם כו' בא לישב מלת קרובה דלא הול"ל אלא כי ישועתי תבא:

שפלוטמיא כו' כתב המת"כ לפי הענין הוא יום וועד שבו ישב המלך לשפוט את כל הארץ. לודר הוא איש רע ובליעל וכך שמו בל' אשכנזי עכ"ל. והמעריך היטיב לפרש והוא שהיה מנהג למלכים ושרים לעתים ידועים לעשות שחוק בקבוץ בהמות וחיות למקום אחד להלחם זה עם זה. ולפעמים מכניסים לשם ג"כ איזה מחויבי מיתות מבני האדם והוא נהרג שם. ובהתאמצם והתאבקם להתגבר זה על זה מתענגים הרואים בשחוק זה (וכבר מצינו דוגמתו במקרא יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו) גם מכניסים לשם האיש שטבעו לחרף ולבזות כל הפוגע בו ולקללו אשר איש כזה נקרא בל"י לאידאראס והוא אחד עם מלת לודיר בענינא ע"ש:

אמר להם רחוקה היא. כוונת בעל המאמר שהפלוטמיא היה לה עת ידוע ע"פ רוב והיא רחוקה. אבל ביד העושה למהר לעשותו כשירצה. והלודר שלא יחפוץ בה לפי שאז יהרג לא יזכיר רק העת הידוע. וכן הישועה לה שני זמנים. האחד קצוב לקץ הימין. והשני בזכות הדור וזו אפשרות בכל שעה ואין לה קצבה. והנה בלעם ידע הכל. אמנם לשנאתו לא הזכיר רק ההרחוקה ששם ה' בפיו. אבל הקרובה אע"פ שידעה לא הזכירה:

זו היא דעתך וכי זו היא חכמתך ובינתך:

כך שאלו ישראל לאו דוקא שאלו. שהרי לא היו ישראל אצלו כלל. אלא מתוך דבריו משמע תשובת שאלה זו כאילו שאלו אותו (תולדות נח):

שסוף בלעם יורד לגיהנם באמת גם עתה הוא בגיהנם. אלא שעתה הוא בנפש לבד. אבל אז יתעורר דינו מחדש עם כל אותם שיהיו לחרפות ולדראון עולם בגוף ונפש (יפ"ת):

היו דומין לאביכם שאמר לישועתך קויתי ה' שהתקוה אין לה זמן אלא אפשרית לעולם:

לכך נא' כי קרובה ישועתי לבא. דלא הל"ל אלא כי ישועתי תבא. אלא לרמז על הנ"ל:

אם אין לכם זכות. ומ"ש חשמרו משפט ועשו צדקה. היינו שיזכו קצת אע"פ שלא יספיק זכותם יעשה למענו:

ואני גואל לעצמי כאומר מה תפחדו הלא גם לי הדבר לישועה. כלומר לשכינתי. וא"כ בוודאי אמהר הישועה. וזהו ג"כ ונושע שהוא מל' נפעל שהוא ג"כ נושע עי"ז:

שנא' וירא כי אין איש. סיפיה דקרא ותושע לו זרועו. ומשמע שהושיע לעצמו:

הנה מלכך יבא לך. היינו בן דוד. דיק ונושע היינו הקב"ה ומה שמסיים שם עני ורוכב על חמור. קאי על בן דוד:

הה"ד עשיתי משפט וצדק כו'. שהתקרבות הישועה הוא סבה לעשיית המשפט וצדקה כי כאשר יתקרב ישועתי לכם אז תוכלו לשמור המשפט וצדקה. משא"כ בהעדר הישועה שלא תוכל לעשות מסבת העושקים (כמשמעות הכתוב בל תניחני לעושקי) ומקרא דשמרו משפט הוא כולו בשורת הישועה (יפ"ת):

רבון העולם הסתכל כצ"ל (יפ"ת):

ואנו מתייראין כו' שמעכבין על המצות:

משל לסוחר כו' אין העולם יכול לשמוע שכרן של מצות. כוונתו לדרוש עתה סוף המקרא במ"ש וצדקתי להגלות ומפרש ליה שאז תגלה ותראה מעלת המצות שאינה ידוע עכשיו ואז יוודע יוקר ערכה:

הגלוסקאות פי' תיבות וארגזים:

וכי מעולם לא שמעו. הלא זה א"א כי הלא נאמר כי לא יעשה כו' כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ויש כאן חסרון מלות וצריך לגרוס וכי מעולם לא שמעו והלא כבר נא' כי לא יעשה וגו' כי אם גלה וגו' אלא אין העולם כו'. ור"ל באמת ראו הנביאים המתן שכר ככתוב כי אם גלה סודו וגו'. ופי' ומעולם לא שמעו מלשון עולם ומלאו שכ"כ ירבו טובות ותענוגי מתן שכר המצות עד שילאה חוש השמע של כל העולם לשמעם. וחוש הראות לראותם. וע' במד' קהלת פסו' לא תשבע עין וגו':

לכך נא' כי קרובה ישועתי לבא. כוונתו על ס"ד וצדקתי להגלות. וכמו שכתבתי לעיל בד"ה משל לסוחר ע"ש:

אמר הקב"ה אני מביא כו'. הוא ד"א. ומפרש אע"פ שלי הישועה התקרבותא תקרא על שמכם כשתמשרו משפט וצדקה:

שנא' לה' הישועה שהיה שלו ומושיע אין בלתו. או שאין הזכות מספיק אלא בשתוף רחמי ה' להושיע:

מה כתיב אחריו כי תקנה. רמז שכשם שהעבד נושע כי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא. כן יהיו הם נושעים (יפ"ת):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף