עץ יוסף על שמות רבה/לח/ד

עץ יוסף על שמות רבה לח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד קחו עמכם דברים. בעי למדרש שמרומז במלת הדבר תפלה. לפי שלא יתרצה ה' לאהרן אלא ע"י תפלה כדלקמן ומייתי קחו עמכם דברים היינו תפלה. ומייתי ארחץ בנקיון כפי דאע"ג דכתיב ואסובבה את מזבחך ה' עיקרו בתפלה כמו שאפרש:

יכול אף להקריב. ר"ל יכול דפירושו דקרא דארחץ כפי ואסובבה את מזבחך היינו להקריב קרבנות וגם לשמיע בקול תודה וגו' היינו תפלה. לה"ק מדכתי' לשמיע ולא כתיב לשמוע בקול תודה ע"כ שפירושו ואסובבה את מזבחך לשמיע בקול תודה ר"ל שלא קרב אל המזבח אלא התפלה וההודאה:

א"ל עניים אנו. על זמן שאין ביהמ"ק קיים קאמר דעניי אנן לגבי קרבן דלית לן כהן שיכפר בעדנו (יפ"ת ונזר הקודש על שמות רבה/לח/דנזה"ק):

ואין דברים אלא ד"ת. דקחו עמכם דברים כולל תורה ותפלה דשניהם דברים נקראו. וכדכתיב קחו עמכם דברים אמרו עליו כל תשא עון היינו תפלה. וקח טוב ירמוז לתורה כמאמרם ז"ל אין טוב אלא תורה. וכן ונשלמה פרים שפתינו פירושו התפלה שהיא במקום הקרבנות. והיינו דמסיים בסמוך איני מבקש כו' אלא דברים סתם דאית בהו תרתי אם תורה אם תפלה:

בכו והתפללו בבכיה. מושבו אל ה' קדייק דעיקר תשובה היא הבכיה. כי תשובה נוטריקין תענית שק ואפר בכיה הספד. ותפלה מסיפא דקרא ונשלמה פרים שפתינו קדייק (תולדות נח):

ומה אמרתי לו נטה בכידון. אשר בידך אל העי כי בידך אתננה. שלא יעלה בדעת ישראל שבכחם הגדול אשר אתם נצחו. אלא נטה בכידון שהוא גבוה הקומה למעלה. לרמוז כשישראל מסתכלין כלפי מעלה ולבם לשמים ינצחו כענין שנאמר והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל הרי בזכות שמשברין לבם ומתפללים בבכיה נצחו את העי:

בימי השופטים בבכיה שמעתי כו'. וה"ה בתפלה. וכן כל היכא דאמר בתפלה ה"ה בבכייה. אלא דחדא מנייהו נקט (תולדות נח):

רנו ליעקב שמחה וגו'. בבכי יבואו ובתחנונים אובילם:

ולא קרבנות אלא דברים. אם ת"ח הוא אני מבקש ממנו דברים של תורה שיעסוק בדיני קרבנות. ולמי שאינו יודע ד"ת אני מבקש ממנו דברים של תפלה:

שאני מודה לך. היינו תפלה. על ד"ת כלו' נוסף על ד"ת. וד"ת נרמזים בלשמיע. וקול תודה על התפלה וההודאה:

ד"א קחו עמכם דברים כו'. משום דבעי לאתויי ענין מרדכי מייתי מעונה אלהי קדם דמינה ילפינן תגבורת הנס ההוא. שאחר מעונה אלהי קדם כתיב ויגרש מפניך אויב דהיינו המן:

מעונה אלהי קדם. אלו ישראל. כמו שדרשו חז"ל אין כאל. ומי כאן ישורון. וזה שדריש ישורון הנזכר הוא הוא המעון של אלהי קדם. שה' שוכן בתוכו כאומרו ושכנתי בתוכם:

שבזכותו נברא העולם. כדילפינן בב"ר פ"א:

שבזכותן נברא העולם ועליהם העולם עומד. פי' שיש עמודים שבשבילם העולם נברא ויש עמודים שעליהם העולם קיים. וכמו שמביא בטור ח"מ סי' א' ובב"י שם. לזה אמר לא כן ישורון שבזכותן העולם נברא וגם בזכותם העולם קיים (תולדות נח):

ועליהם העולם עומד. וזהו ומתחת זרועות עולם שהם מעמידים אותו כזרועות המעמידים המשא:

זה המן. הזכיר הכתוב גאולת המן יותר מכל הגאולות. והטעם שכל ד"מ לא בקשו לעקור את הכל כמו המן. ולזה אחרי שתיאר משה את ישראל שבזכותן נברא העולם אמר ויגרש מפניך אויב זה המן. ר"ל שלסיבה זו ניצולו בגזירת המן כדאי' באסת"ר:

ולמה צר ואויב. פי' למה כתיב כפול צר ואויב:

צר למעלן. שהיה אויב חרף ה':

צר לאבות. שהוא נין עמלק שהיה אויב לאבות. והוא נטר שנאה לבנים:

ואויב לך. שחשב לתלות את מרדכי על אשר דבר טוב על המלך:

אלו בניו. דהשמד הוא כילוי בנים כדלקמן בויק"ר פ"י:

אין עין אלא נבואה. ופירוש הכתוב שנתקיימה בהם הנבואה שנא' ליעקב מטל השמים ורוב דגן ותירוש. והיינו דמפרש אל ארץ דגן ותירוש (יפ"ת):

גדולה חיבתן כו'. מפרש סיפא דקרא אף שמיו יערפו טל:

אר"ש ב"ג גדולה חיבתן ש"י. במכילתא בשלח אי' לשעבר היה הלחם עולה מן הארץ והטל יורד מן השמים שנא' ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל. ועתה נתחלפו הדברים התחיל הלחם יורד מן השמים והטל עולה מן הארץ דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתיב ותעל שכבת הטל וגו' עכ"ל. ולגירסתנו פירושו שהוא מוריד להם מן מן השמים שהוא הלחם שניתן להם מן השמים עם היות ארץ ממנה יצא לחם. ומעלה להם מן הארץ טל. שאין דרכו להיות מן הארץ כלל. שנא' ותעל שכבת הטל. וכן אף שמיו יערפו טל ר"ל מדכתיב אף ולא קאמר ושמיו יערפו טל דריש דה"ק לא הארץ בלבד תעלה טל אלא אף שמיו יערפו טל:

שהם משתמשים בהקב"ה. מלת בה' קדייק. והכוונה שמושפעים וניזונין ע"י הקב"ה בעצמו (תולדות נח) או פירושו שמשתמשים בשמות הקדשים להגן עליכם בעת צרכם. והיינו נושע בה' כלו' בשם ה' (יפ"ת):

כנגד אברהם. לרמוז שזכות אבותם מסייעתם:

שנא' וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. בב"ר אי' וילך אל ארץ מפני יעקב מפני הבושה. או מפני השט"ח ע"ש. והקשו המפרשים והא קרא קאמר כי היה רכושם רב וגו'. ותירצו שהיה מתבייש לומר שיצא מפני הבושה או מפני השט"ח לכן כחש ואמר טעם אחר וז"ש כאן ויכחשו אויביך לך כו' שנא' וילך אל ארן מפני יעקב אחיו (תולדות נח)

שנא' ויקח המן כו'. שאז דרך עליו כמבואר באסת"ר שא"ל דרוס עלי וסליק ורכב למקימא לכון מה דאמר כתבא ואתה על במותימו תדרוך:

שנא' מרדכי ידע את כל אשר נעשה וגו' ויזעק זעקה גדולה ומרה. ומן הסתם היא זעקת תפלה:

מאחר שראה עצמו בגדולה. צ"ל ואחר שראה כו' (תולדות נח):

אלא וישב מרדכי כשם שהיה בתחלה. פי' ששב לשקו ולתעניתו כמו שהיה מתחלה. וכמ"ש בסמוך:

ונתן ה'. טעמו כאילו אמר כתיב ונתן ה'. וכן ל' ספר זה בכמה מקומות (מת"כ):

מה כתיב אחריו ואתה תשוב. פי' ואתה תשוב ותתפלל:

שחזר לשקו ולתעניתו. ע' מ"ש באסת"ר על מאמר זה:

אלא ע"י תפלה. ולא הספיק בתשובה מדאצטריך משה להתפלל בעדו:

שנא' ובאהרן התאנף כו'. וסיפיה דקרא ואתפלל גם בעד אהרן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף