עץ יוסף על שמות רבה/לא/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא עמך הוא העני כו'. רישא דקרא קדריש את עמי את העני עמך שאין העני עמך אלא עמי. כלו' שהאדם מתרחק מהעני והקב"ה מקרבו וקרא אותו עמי כדמפרש. ודריש מלת עמך עם מלת לא שאחריו. עמך לא:

כי אתה עם עני. דריש ליה עם עני בחירי"ק:

וכן שלמה אמר כו' וכן איוב אמר. ששלמה ואיוב באו למדת עניות כידוע וראו בחוש מדתו של ב"ו לכך הביא ראיה מהם ביותר מאילו אדם אחר אמרן:

וכן איוב אומר כו' אע"ג דלא הוה עני לגמרי כמ"ש לעיל סי' י"א מ"מ ע"י שנאבד עשרו הראשון נחשב כעני בעיניהם ונתרחקו ממנו:

חדלו קרובי פירושו שהכחישו קורבתם וכאילו חדלו מלהיות קרוביו:

מי הם עמו העניים. פי' שמודה בקרבתם ועשה אותם עם קרובו:

רואה לעני ונדבק בו הפך האנשים שרואים העני ונטמנים מפניו וכו':

לא מרובכם מכל העמים כו' כי אתם המעט. שאתם ממעטים עצמכם וזהו מדת ענוה להחשב בעיני עצמו כעני ונכה רוח:

וכן כי נחם ה' עמו. שפי' עמו היינו ענייו כדלעיל סי' ה':

לכך נא' כי אתה עם עני תושיע. דלעיל הזכירו למדרש כמו עם עני בחירי"ק. והשתא מייתי ליה לפשטיה שפירושו שעני נושע תחלה:

לא תנשוך את העני. שפירוש נשך ענין נשיכה. לפי שהרבית נושך ואוכל ואמר שרמז לנשיכתה מנחש. שלא יעשה כשם שנשך הנחש את האדם ועקרו לו ולתולדותיו. והיינו שלא תראה העני שיש לו בתים וכו'. נמצא עוקרו לו ולתולדותיו שמאבד הממון שבידו ונעקר מנחלת שדהו ומפסיד הוא ותולדותיו נחלתם הראויה להם:

כשם שנשך הנחש מה שהזיק לאדם בחלקת שפתיו קרי נשיכה וכן ענין הנותן ברבית שבא בעקיפין ומסיתו שיקח ברבית ליטול נחלתו:

עוקף לשון ערמנות (ערוך) ובמדרשים אחרים גרס עוכף עליו:

לכ"כ לא תהיה לו כנושה. דרמיז שלא יתחכם עליו ליטול נחלתו כדלעיל סימן ו':

לא תנשכנו לא תהיה כנחש כו'. דריש טעם אחר למה שנאמר לשון נשך לרמוז לנחש לומר שלא יהיה ערום כנחש דהיינו שלא יאמר לו שאל לך אני מלוה אותך וכו':

לא תאמר לו שאל כו'. פירוש מערים להלוותו תחלה בחנם בלא רבית ולמחר שהוא רואה שהממון יוצא מתחת ידו הוא מבקש אותם. והוא מעלה עלו רבית בעל כרחו. ודריש לה מלא תקח מאתו נשך. משמע דאפי' לא התנה עמו ברבית בשעת הלוואה לא יבא ליקח ממנו אח"כ:

שנא' אם חבל תחבול. רמיז נמי לענין חבלה שנחשב כאילו שופך דמים:

מכאן אתה למד מלא תהיה לו כנושה יליף זה כדלעיל סי' ו' ושם פירשתי ע"ש:

נוטרין פי' גזר דינו. ובל' לע"ז דעקרעט:

אבל מי שמלוה בלא רבית כו'. כדי לסיים בדבר טוב נקט הך מילתא:

כאילו עושה כל המצות כו'. עי' לעיל סי' ג':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף