עץ יוסף על שמות רבה/לא/י

עץ יוסף על שמות רבה לא י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד כסף נמאס כו'. בא לתת טעם למה שאמר לא תהיה לו כנושה ולא קאמר לא תגוש. וגם ליתורא דחבל תחבול. וקאמר שרמז שאם כסף תלוה וגו'. אז לא תהיה לו כנוש. כלו' לא תהיה בגלות ממושכן כנושה. ואם תעברו על מצות אלו יהיה ביהמ"ק ממושכן ותתמשכן בשתים. והיינו אם חבל תחבול כדדריש בסמוך. ונקט הה"ד כסף נמאס קראו להם וגו' שנגד מה שחטאו במצות הכסף נתקיים בגלותם שנקראו כסף נמאס מדה כנ"מ וכדלעיל סי' ג'. ואיידי דמייתי ליה מפרש:

בקולרין בשלשלאות:

מה הכסף הזה נצרף כו'. הכונה אל הסיגים הנשארים אחר הצריפה שאחר שמוציאים ראשונה הכסף עוד מצרפים הסיגים ומוציאים ממנו קצת כסף שמצליח למלאכה. וכן הסיג הנשאר כשיצורף עוד עד שבאחרונה נשארו סיגים שנפרך ונשבר ביד ולא יצליח למאומה. וזהו נמאס ל' המסה שהוא נפרך ונמס בידים:

שנא' כסף נמאס קראו להם וגו' כי מאס ה' בהם:

אם לגרשה אתה רוצה. אלא שאינך יכול כי כלי שנשתמש בו המלך לא ישתמש בו הדיוט. הכה אותם עד שתמות:

ואם אין אתה רוצה לגרשה כי אם חפצת בה עוד. א"כ למה אתה מכה אותה:

שנא' כי אם מאס מאסתנו כו'. וכמו שדרשו בסוף איכה אם מאיסה היא לית סבר ואם קציפה היא אית סבר דכל מאן דכעיס סופיה לאתרציא. וז"ש המדרש אמר ירמיה להקב"ה אם לגרשם כו' שנא' כי אם מאוס. כלו' אם רחקת אותנו בטענת מאוס מאסתנו ואין תקוה ח"ו הכה אותנ עד שנמות. ואם היא מחמת קצף. וכל קצף סופו להתרצות. וא"כ ראוי להיות בשיעור ומדה. ודרש עד מאד לשון מדה ושיעור כמו שדרשו חז"ל בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאד מאד:

ואם לאו מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא. זהו סיום למה שאמר לעיל הה"ד המאוס מאסת את יהודה בתמיה שזה לא יתכן וא"כ מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא כמואס אותנו לגמרי:

אעפ"כ כלו' אף שאין אני מגרש אותם לעולם אעפ"כ תנאי התניתי שאוכיח אותם כשיהיו רעים שיהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם. וכמו שע"י המשכון האדם מתאמץ שישלחם חובו כי הוא חפץ במשכונו. כן ע"י חורבן הבית ינהו כל ב"י אחרי ה' מפני ההשגחה הגדולה שהיה באמצעותו:

שנא' ונתתי משכני בתוככם כו'. כלו' שאתן בתוככם הבית המקדש שהוא נכון ומזומן להתמשכן אם תחטאו. אבל אם בחקתי תלכו וגו' אז יהיה תועלת המשכן להשרות שכינתי:

שני משכנות דאל"כ אהליך ומשכנותיך למה לי כדלקמן בבמ"ר פ' י"ב. והשני משכנות הוא א' משכן שילה. ב' מקדש ראשון ושני שהם שניהם לא' נחשבו דתרוייהו שם מקדש:

אהליך כשהם בנוים כאומר אהל שכן באדם. מפני שהם כאהל לשבת:

כשהם חריבים לאו דוקא אלא כלו' על שם הזמן שהם חרבים לעולם אפילו בבנינם קרי להו הכי:

לא מפני שאני חייב כו'. כלומר שלא יחשוב שבצדקות העכו"ם זוכים בישראל על דרך ד' פסיעות דנ"נ ודמעות עשו. כי ה' פורע להם שכרם ולא נשאר להם חוב עליו וכמ"ש ז"ל גבי ושער רישה כעמר נקי:

ען בעונותיכם נמכרתם כו'. הרי שהקב"ה אינו חייב לשם אדם רק שהעונות ישראל גורמים שימכרם:

אני ממשכן ב' משכנות שנא' אם חבל תחבול שלמת רעיך. קרי לבהמ"ק שלמה מפני המשכן שנקרא אהל על שנעשה מיריעות. וגם המקדש נקרא יריעות שלמה. ופי' רעך ע"ד רעך ורע אביך:

ולעולם הם ממושכנים. לעולם לאו דוקא. אלא פי' אם יעמדו כן עד שיזכו ישראל לפדיון ואם לא ייטיבו מעלליהם יהיה ממושכן. וקאמר ליה הקב"ה עד שיבא בן דוד פירוש שאפי' לא יזכו יש קץ שיבא בן דוד כאומרם זכו אחישנה לא זכו בעתה. והיינו וזרחה לכם יראי שמי שמש זה משיח שנקרא שמש (שנאמר כסאו כשמש נגדי. וכתיב לפני שמש ינון שמו). צדקה. כי בצדקה וחסד יגאלו אפילו לא יזכו כולם. וכן מדמזכיר בסוף הענין הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' וגו' משמע שקאי אמשיח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף