עץ יוסף על שמות רבה/יט/ה

עץ יוסף על שמות רבה יט ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זאת חקת הפסח כו'. ק"ל אמאי קרי לפסח חקה הא מצות פסח טעמו מבואר. ואף שבמצות פסח יש קצת פרטים בלי טעם לא ס"ל דמש"ה קרי לכלל המצוה חקה. ולהכי דריש שהכוונה שע"י מצות הפסח נמולו ישראל והיתה להם חקה. דהיינו מילה שנקראת חק ע"ד ויעמידה ליעקב לחק כדלעיל. אמנם באיזה אופן היה הפסח סבת המילה קמיפלגי:

שנאמר וילכו ויעשו בני ישראל. זה ט"ס דהאי קרא בפרשה קמייתא כתיב והכא צ"ל ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה ה' וגו' (יפ"ת):

משל למלך כו'. פי' כמו המלך שעושה משתה ואינו רוצה שיהנו מסעודתו אלא בעלי בריתו כן הקב"ה לא רצה שיהנו מסעודתו אלא בעלי ברית אברהם אוהבו כי הם החתומים באהבתו:

סימנטרי. סימנים שלי (מעריך):

מיד כל הנולד במצרים כו'. ואע"ג דרבי שמעון בעל המאמר זו ס"ל שכלל המון ישראל מהולים היו במצרים. וא"כ איך קאמר מיד כל הנולד במצרים נמולו. פירושו המעט מהרבה שנולד במצרים ולא היו נימולים מפני שמתו אחיהם מחמת מילה או לדוחק השעה. ואמר כל. לומר שמאז לא נשאר אחד שלא נימול אלא נימולו כולם:

עליהם נאמר אספו לי חסידי כו'. פי' שיזכו לעה"ב. ומפרש כורתי בריתי עלי זבח על מה שנמולו ע"י זבח הפסח:

כולם בטלו המילה במצרים. כמו שאמר לעיל פ"א כיון שמת יוסף הפרו ברית מילה כו':

כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו במצרים. בבמדב"ר פ"ג סי' ד' אי' שאע"פ שהיו ישראל עובדים כו"ם במצרים שבטו של לוי היו עובדים להקב"ה ומלין עצמן. לפיכך משה מקלסן בסוף מיתתו שנא' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו עכ"ל פי' כי שמרו אמרתך היינו מה שצוה ה' שלא לעבוד כו"ם שמאדם הראשון הוזהרו על זה כמו שדרשו חז"ל על פסוק ויצו י"י אלהים לאדם. ובריתך ינצורו זו המילה שנקראת ברית שנא' בה ואתה את בריתי תשמור. ועיין בספרי ספר דברים פיסקא ש"ן ובילקוט פסוק זה:

ובריתך ינצורו במצרים. ודייק במצרים שהרי במדבר לא מלו משום דלא נשב להו רוח צפונית כדאיתא ביבמות:

ולא היה להם זכות. אף שבזכות ד' דברים נגאלו כו'. רצה הקב"ה שיעשו מצוה בשעת הגאולה (תולדות נח):

ושוב מול את בני ישראל שנית. ומדכתיב שנית מוכח שמל גם בראשונה וממילא מוכח מדשם נימולו כל העם הילודים במדבר ה"ה במצרים והיתה המילה לכל העם היוצאין כרבנן:

עורי צפון. וקאי אמילה. דלכן פתח בצפון אף שדרום הוא ימין והיה לו להתחיל בימין אלא דרוח צפונית טוב למילה כמו שאחז"ל ביבמות (תולדות נח). וכתיב בסוף פסוק הפיחי גני יזלו בשמיו:

מהלך מ' יום. עיין בתנחומא בפ' ויסעו מרעמסס סכותה ארץ מצרים מהלך מ' יום:

האכילנו מפסחך כו' מיד נתנו עצמן ומלו. יתכן שהיה זה קודם חשיכה. דאין זמן מילה בלילה. וע"כ צ"ל דהוראת שעה היתה זה שהאכיל משה מפסחו. דאל"כ הא לא נמנו עליו קודם שחיטה (יפ"ת). עוד י"ל האכילני מפסחך לאו דוקא אלא מפסח אחר כיוצא בו. ואף שנצטוו לקחתו מבעשור. לא היה זה מעכב (הרד"ל):

עייפים כו'. עי' בחזית פ"א:

ונתערב דם פסח בדם מילה. כלו' שהיו שמחים אח"כ שוב בדם מילה כמו בדם פסח שהוא על הגאולה. ולדוגמא זה נתערב זכותן לפניו ית' כי סופן ברצון היתה. ולזה חבבן ה' ונשק לכל אחד וברכו:

שנאמר ואעבור עליך כו'. פירשתיו לעיל פרשה י"ז סי' ג':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף