עץ יוסף על שמות רבה/יט/ג

עץ יוסף על שמות רבה יט ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל בן נכר לא יאכל בו אמרו רבותינו כו'. לאשמועינן דהאי בן נכר לאו דוקא עכו"ם דההוא מתושב ושכיר לא יאכל בו נפקא. אלא פי' ישראל שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים. ולמדו פירוש זה מק"ו של משה:

שאינן מועדים. שאינן מעותדים ומזומנים בכל עת לדבורו של מקום. כד"א ונועדתי:

ואתה פה עמוד עמדי. רישא דקרא אמור להם שבו לאהליכם. דהיינו להתירם בתשמיש שאסר להם. וקאמר עלה ואתה פה עמוד עמדי. משמע דלא שרי ליה לשוב לתשמיש. הרי שמתחלה מסתמא עשה כן מדעתו והסכים הקב"ה עמו וע' בתוס' פרק ר"ע:

שנא' ויקרא אליו ה' מן ההר. דאע"ג דכתיב תחלה ומשה עלה אל האלהים פירושו וכבר קרא אליו ה' כי בלא רשות לא עלה:

כל בן נכר. דהיינו ישראל עובד כו"ם כדלעיל:

את התורה. שהיא קדושת עולם. ועיין לקמן פ' מ"ו ובמס' שבת:

מיד וישבר אותם. ובמס' שבת מפרש ומנין שהסכים הקב"ה על ידו שנאמר אשר שברת ואמר ריש לקיש ישר כחך ששברת ואפשר שחסר זה פה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף