עץ יוסף על שמות רבה/יג/א

עץ יוסף על שמות רבה יג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד כובד אבן כו'. כוונתו לתרץ למה נאמר לשון הכבדתי ולא נאמר החזקתי כו' ומביא קרא כובד אבן וגו' כמו שיתבאר לקמן בסימן ב'. ואגב דריש ליה לקרא באנפי אחריני:

שאל אבנימוס הגרדי כו'. הזכיר מלאכת השואל והנשאל שעם היותם מלאכות פחותות נחשבו דבריהם:

הארץ איך נבראת תחלה. פי' בתחלת מעשה בראשית. ואין השאלה מאיזה דבר ברא. כי הלא אנו מאמינים שהקב"ה ברא יש מאין והוא אמר ויהי. אלא השאלה היה על הארץ לפי שכל מלאכה שאינה בשוה אלא יש בו גבוה ונמוך. אינו נוי ויפי המלאכה. ולכך הקשה למה נתהוה כן בארץ שנבראת בלי שיווי בכל מקום כי יש הרים וגבעות במקום זה. ובמקום זה בקעה. ובמקום זה יושר ושוה. וזהו דנקט המדרש בסמוך מי שהוא רואה הרים וגבעות כו'. עד שבא יוסף הבנאי והשיבו שמצרורות קטנות שהיו בעפר שתחת כסא הכבוד כו' וכמו שאבאר לקמן בסמוך (תולדות נח):

נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד כו'. זהו החומר היולי שברא הקב"ה שבריאת העולם היה מתחלה על דרך הכלל. ואח"כ על דרך הפרט. כי בתחלה נברא יסוד אחד דק המוכן לקבל כל הצורות הנקרא בפי החוקרים היולי. ובו נכללו כל הברואים ע"ד הכלל. ואח"כ הוציא ממנו מכח אל הפועל כל חלקי הבריאה ע"ד הפרט כל דבר ודבר בפני עצמו דבר יום ביומו. והדברים עמוקים ולאו כל מוחא סביל דא וזה מסתרי בראשית:

וברור הוא הדבר באזני בני אדם. צ"ל וכבד הוא הדבר. ולזה כיון בעל מת"כ במה שכתב ה"ג כובד הוא הדבר וע"ל עכ"ל. ור"ל מ"ש בסמוך ויקרה הוא בעיני בני אדם ורואין כאילו יגיעה הוא לפני הוא לראיה על גירסא הנ"ל:

אינו אומר היאך ברא הקב"ה את אלו. לשון תמיה הוא וכי אינו מתמה ואומר היאך כו'. וכן בנטל החול שאמר אלא החול שהמים כו' הוא ג"כ תמיה. וזה שמסיים אמר הקב"ה יקרה היא בעיני בני אדם. ועל שניהם הוא חוזר שמחמת תמיהתם איך ברא הקב"ה כו' מחליטים בדעתם שעכ"פ יגיעה וטורח גדול היה לו כביכול. אבל באמת אינו כן וכמו שמבאר והולך לא ייעף ולא ייגע. והכל הוא תשובת אבא יוסף לאבנימוס הגרדי:

שהמים עומדים עליו למעלה כו'. שהחול גבול לים לבל יעברונהו עם היות המים גבוהים (וכמ"ש לעיל בב"ר אוקינוס גבוה מכל העולם) והיה ראוי שיהיו המים נגרים ונשפכים על הארץ (יפה תואר):

במה אני ייגע כו'. מפני שהרשעים מאבדין את העולם וצריך ה' לקיימו במדת החסד והחמלה. וקשה בחק היושר להיטיב למי שאינו ראוי מפני מדת הדין כנודע (יפה תואר):

כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן כו'. כי העולם נברא בשבילם כדאיתא בב"ר פ"א והם כאבן היסוד ע"ד אבן פינתה. ובמה שנקראו חול בעבורם העולם מתקיים כמ"ש ז"ל מה חול גבול לים כך ישראל הם גבול לעולם. ולכן ה' מכבד ומנשא את ישראל. וקאמר שענין פרעה הכריע יותר משניהם כי לולי פרעה היה ה' מכלה את ישראל ולא יחוש להם:

שנמשלו לחול. ולא קאמר שנקראו חול כמ"ש שנקראו אבן. משום דישראל שמם אבן בהדיא. אבל חול לא נקראו. אלא נמשלו בו לענין ברכה שירבו כחול:

תיקון סופרים. פי' שהכתוב תיקן הדבר מענין הכבוד כסופר זה שמתקן דבר מה וכבר הארכתי בזה בתנחומא סדר בשלח משם תדרשנו:

עיני כתיב. בכל הספרים הכתיב ג"כ עינו ופירושו כמו מי שנוגע בבת עינו הכאב שלו גדול מאד. כן יענשו הנוגעים בכם במכאובות קשים ומרים. ובמכילתא בשלח פ' וברוב גאונך בבבת עינו כביכול כלפי מעלה דבר אלא שכינה הכתוב. משמע מלשון זה דהכתיב הוא ג"כ עינו. ובבמדב"ר פ"ך העתיק בפשיטות בבבת עינו. ועיין במנחת שי זכריה ב' י"ב:

ולהשליכן. וא"ו של ולהשליכן הוא במקום או כלומר או להשליכן דהיינו להגלותם ע"ד וישליכם אל ארץ אחרת:

ואמרתי בשביל פרעה הרשע שלא יאמר כו'. כדכתיב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם וגו' והודה לו הקב"ה למשה כמו שאחז"ל סלחתי כדבריך עתידין לומר:

הוי וכעס אויל. פי' מה שיכעיס אותי ואמר מבלתי יכולת ה'. ע"ד לולי כעס אויב אגור:

הוי כי אני הכבדתי את לבו. פי' שקלתי ומצאתי כובד לבו. והיינו מה שיחשוב לומר מבלתי יכולת כלומר מכריע לגאולת ישראל מכל הסבות וכדרך שאמר וכעס אויל כבד משניהם. וזה אמר למען שיתי אותותי אלה בקרבו כלומר הכרעתי טענה זו למען לשום אותותי אלה בקרבו לגאול את ישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף