עץ יוסף על שמות רבה/טו/יב

עץ יוסף על שמות רבה טו יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לי ולכם היא הגאולה. והזה קאי אהקב"ה שנקרא הנה זה אלהינו זה קוינו לו זה אלי:

אני נפדיתי עמכם. שהשכינה עמהם בגלות כדלקמן. והכוונה בזה מה שאין שמו מתקדש ומתפרסם בעולם כל זמן שישראל בגלות:

שנאמר דברו אל כל עדת בני ישראל. ויקחו להם וגו' הרי הלקיחה בשבילם. ואח"כ כתיב הוא לה' וכתיב זבח פסח הוא לה' שהוא לשם גאולה וגילוי השכינה כביכול. ובסוף הדברים כתיב ועברתי בארץ מצרים וגו' דהיינו שרואה דם הפסח ומכפר עליהם כדמסיים בסמוך. ואגב אורחיה מפרש ואזיל דברו אל כל עדת וגו' שהיו בכאן מעשים מיוחדים לה' ומעשים מיוחדים לישראל:

אפילו מי שהוא עני. ולה"ק כל עדת וגו' לכלול גם העניים ששמחתם שלימה שאין להם הוצאה מרובה על הפסח לפי שנמנים עליו רבים:

שה בשביל אלהים יראה לו. כלומר בזכות יצחק שנפדה בשה זכו לזה:

תמים לשמו של הקב"ה. כלו' שלא תשחטנו להנאת אכילה גסה אלא לש"ש לקיים מצות הבורא:

זכר שהרג בכוריהם כו'. דרש זכר לשון זכירה. שבא זכר בכורי ישראל לפניו לטובה. אבל לא זכר ממש רמז לבכורות. שגם בנקבות הבכורות היתה המכה כמ"ש ז"ל בתיה בת פרעה בכורה היתה וניצולה בזכות משה:

ליטול מ"מ. בין בכבשים בין עזים ואע"פ שאינן חשובות ככבשים. זכר לנס שהוא באדם החשוב ובפחותים דהיינו השבי והשפחה והבהמה. (יפה תואר):

והיו משמרים אותו. ד' ימים שמקחו בעשור ושחיטתו בי"ד. והיה הקב"ה עושה להם נס גדול בקהיית שיניהם של מצרים ולא היו יכולים להעיז פניהם נגד ישראל. שזה סימן טוב לגאולה והצלה:

אתם שוחטים פסח כו'. דריש ושחטו אותו אתם שוחטים אותו. אבל אני שוחט בכורים:

שאני פוסח עליכם. כלו' לכך תתנו מדמו על המשקוף ועל המזוזות כדי שאראה הדם ואפסח עליכם שנא' וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ומגין עליכם ככתיב ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם וגו':

שבלילה הוא נאכל. שלא תותירו ממנו עד בקר:

בשביל אברהם. כלו' לסימן וזכרון זכות אברהם. וכן מצות ומרורים להזכיר זכות שרה ויעקב ולא עשה סימן לזכותו של יצחק. שום דלקיחת השה היה כנגד זכותו של יצחק כדלעיל:

שעשתה למלאכי השרת עוגות. כדכתיב לושי ועשי עוגות:

ולא טעמו לחם. כלו' חמץ:

וכשם שנרדפו בניו במצרים כו' ולכן אמר מרורים לשון רבים. והוא לשון מרירות:

כשם שאיני משייר נשמה כו'. פי' כשם שהיה יכול להכות אותם מכת מות אלא שיהיו חולים יום או יומים. ולא עשיתי כן אלא הרגתי אותם מיד ואפילו עד הבקר לא חיו. כן אתם לא תותירו מנו עד בקר:

משל למלך כו'. כמלך שמודיע לבניו יום הדין שלו כדי שישמרו ממנו. ולפי שמכה זו היתה קשה לכן הודיעם. ולכך מסיים והעברה קשה היא כו':

הקריבו לי דורון. שיהא לי לזכרון טוב. וכן בנמשל אמר הקב"ה לישראל שיקריבו את הפסח והם יתנו על שתי המזוזות כו' כדי שיהא להם לזכרון טוב:

אילוגין. בלשון רומיי ספר זכרון אשר בו ישובח או יגונה דבר. וגם ספר עדות (מוסף הערוך):

בדם פסח ובדם מילה. ואע"פ שלא נזכר כאן רק פסח. קאמר דם מילה נמי. דהכי קים להו שנתערבו דם פסח ודם מילה כדלקמן פרשה י"ט:

שנאמר ועברתי בארץ מצרים וגו'. והכיתי כל בכור. שהוא מכה רבה וקשה. ועיין רש"י בחומש:

וכן ישראל אומר ויהי ה' משגב לדך כו'. לעיל מיניה כתיב והוא ישפוט תבל בצדק וגו' משמע ליה דה"ק אף בשעת הדין ה' משגב לדך לישראל שהוא עם עני ודל כי מבקש לזכותם במצות ולתת כופר במקומם כדלעיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף