עץ יוסף על שמות רבה/טו/ד
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הה"ד קול דודי כו'. בא לומר דלאו דוקא בזכות משה ואהרן הם נגאלין אלא ה"ה בזכות הצדיקים שהיו ביניהם. ונקט למשה ולאהרן דוגמא לומר דהיינו ב"ד מומחין הדומים להם:
היכן הוא. כלו' כי לא נראה עודנה גאולה שלימה. והשיב להם הנה זה בא מהרה כי מהר יהיה הגאולה:
מהו מדלג על ההרים. סיפיה דקרא קמא הוא:
אין נגאלין לעולם. דלא מבעיא השתא שלא נשלם הקץ אלא אפילו בבוא הקץ אינן נגאלין. דההבטחה היתה על תנאי באם לא ישתנו לריעותא אבל מאחר שנשתנו ונעשו עובדי אלילים ומגדלי בלורית כמעשה ארץ מצרים לא היה הדין נותן לגאול אותם לעולם. וכיון דע"כ צריך להסתכל בזכות אבות לגאלם אז אעשה כן עכשיו:
שנאמר וגם אני שמעתי. וסיפא דקרא ואזכור את בריתי והיינו זכות אבות ובהאי קרא כתיב ביה גאולה בהדיא והוצאתי וגאלתי וגו':
לכך כתיב מדלג על ההרים ואין הרים כו'. וגבעות היינו אמהות. ולא הוצרך לפרש דמובן ממילא:
שנאמר שמעו הרים כו'. מדכתיב והאיתנים מוסדי ארץ דקאי אאבות שנקראו איתנים משכיל לאיתן האזרחי שהוא אברהם. וכן דרשו חכמינו זכרונם לברכה בירח איתנים אאבות. ונקראו מוסדי ארץ על שם שהם נקראו עמודים וקיום העולם ובשבילם נברא גם כן:
שנאמר לך ואספת את זקני ישראל. ואספת למה לי. אלא בא להורות לנו שאסיפה וקבוץ גליות לא היה אלא בזכותן וכמו האספו והקבצו בפ' ויחי דדריש נמי אהאסיפת ארץ מצרים. וממילא מכאן ראיה שהיו זקני סנהדרין בתוך ב"י במצרים:
וכי על ההרים היתה הולכת כו'. בתנחומא גרסי' וכי יש אדם יורד על ההרים והרי עולים על ההרים אלא מהו וירדתי אצל סנהדרין. ונראה שההליכה אצל סנהדרין תכונה בירידה לפי שילכו לשם בהכנעה ושפלות ע"ד שאמרו בהיורד לפני התיבה:
להראות לזקנים שהיא בתולה טהורה. מדכתיב ואבכה על בתולי מפיק שהלכה להראות לזקנים דכיון שהיא בתולה טהורה יש לבקש רחמים עליה:
עשיתי כו'. משום דעיקר יציאת מצרים היה בשביל העבודה ובנין הבית שהעמיד דוד ושלמה ושאר מלכי בית דוד כנזכר לעיל. לכן אמר אם אני מניח כו' היאך ישראל עומדין משום שא"א שיהיו ישראל ועשו תופסים מלכות בזמן אחד כי כשזה קם זה נופל כדאיתא בפ"ק דמגילה. ולכן אמר ואלה המלכים אשר מלכו וגו' לפני מלך מלך לבני ישראל כי במלוך מלך לישראל נסתלקה המלוכה מאדום וקמו בהם אלופים במקום מלכים. והם האלופים הנזכרים בסוף סדר וישלח והראשונים הנזכר למעלה הם שמות תולדות:
שנאמר והנה ארבע מרכבות. שמרמז על ד"מ כדדריש בפסיקתא ובילקוט ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |