עץ יוסף על שמות רבה/א/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד כו'. דמלת את יעקב מיותר לאשמועינן שכולם שוים ליעקב בצדקות. וכן מדתלי להו ביעקב משמע שהוא עיקר וסיבה להם על שיסרם וכדאמר בסמוך את יעקב כל אלה מכחו של יעקב (יפה תואר):

אדם שאומר לו חבירו. שמספר לו פלוני הכה לבנו נוטר איבה להמכה ויורד עמו עד לחייו. פי' יורד לאומנתו (רש"י):

ומת"ל חושך כו'. ואיך אמר שלמה שכשהוא מונע שבטו מבנו שהוא שונא אותו:

המרדות. המכות:

געגועים על אברהם. פי' געגועיו ואהבתו נדבק באברהם שזכר תמיד אהבתו:

כשהיה בן ט"ז. כצ"ל שהרי בן י"ג היה כשנימול ועוד שנה ללידת יצחק ושנתים ליניקתו. דמעשה זה אחר הגמל את יצחק היה. למ"ד ביום הגמל מחלבו אחר כ"ד חדש. אבל למ"ד הגמל יצה"ר פי' שנעשה בן י"ג שנה היה אז ישמעאל כ"ז שנה:

כמו שראה מאחרים. כלו' שבבית אברהם ודאי לא ראה עבודת אלילים כלל אלא שראה מאחרים. והיה מראה עצמו כמצחק בעלמא כדרך המשחקים ומלעיגים וכוונתו לעבודה היתה והיינו דכתיב ותרא שרה וגו' שהיא לבדה הבינה רוע מעשיו (יפה תואר):

ואין מצחק אלא עכו"ם. ובב"ר פ' י"ג דרשו נמי לתיבת מצחק לשון ג"ע וש"ד. וכאן קיצר המדרש ולא הביא רק הקשה שבהם (יפה תואר):

שמא ילמד בני אורחותיו. וטענה זו לא נזכר בכתוב בביאור. ומ"ש כי לא יירש בן האמה וגו' אינו טעם לגירושין. אלא שאין לי להקפיד שמגרשהו מעל נחלתו. כי ס"ס לא יירש עם בנה (יפה תואר):

שמא ילמד בני. אבל לולא זאת לא היה ראוי לדחותו בשתי ידיו אולי ישוב:

מיד וירע הדבר כו'. ר"ל על שיצא לתרבות רעה וכדמסיק אבל לא על הגירוש מאחר ששמע רשעתו (יפה תואר):

אל ירע בעיניך וכו' כי ביצחק יקרא לך זרע. אבל זה לא יקרא זרע שלך והרי הוא כאילו אינו בנך:

מכאן אתה למד כו'. ר"ל מדכתיב כל אשר תאמר אליך שרה משמע אף בדברים אחרים. מפני שהיה טפל לשרה בנביאות. וכל דבריה דברי נביאות:

וטרדו מביתו על כך. שלא היה השלוח לפי שעה. אלא לגמרי טרדו שלא ישוב עוד לביתו (יפה תואר):

בלא כסות כו'. שלא נתן לה כסף וזהב רק לחם ומים. ואף זה אינו מעט אלא בכדי שתוכל שאת על שכמה עם משא הילד שאינו אלא לחם יום או יומים:

מה היה סופו כו' כלו' מלבד מה שחטא בעכו"ם ע"י שלא שחרו מוסר. חטא עוד בסופו בליסטאות:

שנא' והוא יהיה פרא אדם ידו בכל. שישפוט ידו בכל לגזול:

ה' עבירות. וכן אי' בתנחומא סדר זו. אבל בב"ר פ' ס"ג איתא ג' עבירות ואחת מהן שגנב:

באותו היום. ביום שמת אברהם אבינו:

בא על נערה המאורסה והרג את הנפש. הרי תרתי יליף בב"ר פ' ס"ג מקראי:

ושכפר בתה"מ. יליף בפ"ק דב"ב מהנה אנכי הולך למות:

ושכפר בעיקר. יליף התם מגזירה נאמר כאן למה לי ונא' התם זה אלי ואנוהו:

הבכורה. בהדיא כתיב ויבז עשו את הבכורה ושט תרגום של ויבז:

שתאב. שחמד וכדאיתא באגדת בראשית שבקש עשו מן ישמעאל שיהרוג ליצחק ע"ש ובב"ר פ' ע"ה איתא שאמר עשו אף אני אהרוג את יצחק אבי תחלה ואח"כ אהרוג את יעקב אחי ואירש את העולם לבדי שנאמר יקרבו ימי וגו':

ולהוסיף על נשיו. בב"ר פ' ס"ז על נשיו כאב על כאב פי' רשעה על רשעה:

שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו. ייסר היינו תוכחה בפה. רידהו היינו בשבט מוסר. והכי נמי קאמר בסמוך באדוניהו שלא רדהו ביסורין ולא גער בו. והרדוי היינו בעוד הבן קטן ותוכחה בדברים היינו משהגדיל דאסור להכותו פן יבעט בו (יפה תואר):

וגרם לו דברים קשים הרבה. כגון קללות שמעי בן גרא. ומרד שבע בן בכרי. וענין פלגשיו שהיו צרורות אלמנות חיות. ויציאת שמועתו רעה שיצא ממנו רשע:

למה רגשו גוים. מה תועיל להם אלמא דבר קל הוא בעיניו. ועיין בתנחומא מ"ש:

ואף הוא יצא לתרבות רעה. וזשה"כ ואותו ילדה אחרי גידוליו של אבשלום. ולפי שדרך האם שתגדל בנים בגעגועים תלה התרבות רעה באם. אע"פ שהאשם תלוי בדוד שלא עצבו מימיו (יפה תואר):

שלש מתנות טובות. איקרו טובות משום דבכל השלש כתיב טוב. בתורה כתיב כי לקח טוב נתתי לכם. בא"י כתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך. בעוה"ב כתיב ראה נתתי לפניך את החיים וגו' (רש"א):

אלא ע"י יסורין. כי היסורים הן זכוך הנפש וע' מ"ש בתנחומא:

דכתיב כי נר מצוה כו'. המצוה והתורה הם כנר ואור גדול להאיר לפניו הדרך הנכון בעוה"ב ששם הנפש מאירה מכבוד ה'. אך הדרך והאמצעי לזה הוא תוכחת מוסר שעי"ז יזכה לחיי עוה"ב:

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו. פי' אל קול המייתו. אל תשא נפשך. שלא תשמע ממנו קול הומיה כלו' שלא ידבר נגד רצונך וכבודך:

ואוהבו שחרו מוסר. ואוהבי הבן לאביו כששחרו מוסר:

ללמדך שהיה דומה לאביו. דאברהם הוליד את יצחק למה לי. אלא לומר שהיה דומה לו בכל ענייניו שהיו הכל אומרים זה ודאי אברהם הולידו:

בנוי. ביופי ובתנחומא חשיב נמי בכח:

תדע לך. שקבל מוסרו:

הוי ואוהבו שחרו מוסר. לפי שע"י המוסר זכה לכל אשר לו. לכן ודאי שהוסיף בו אהבה על ששחררו מוסר:

ואף יעקב כו'. שהיה לו טורח גדול לייסר י"ג בנים אפ"ה לא נמנע ממוסר (יפה תואר):

שכולם צדיקים כיוצא בו. שהלכו כולם בעקבותיו וכל רואיהם יכירום כי הם זרע יעקב ברוב צדקתם. ולקמן סי' ב' אמר הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה שכולם היו צדיקים כלו' שכל השבעים נפש ניכרים היו כי היו יוצאי ירך יעקב כי כולם צדיקים והלכו בעקבות יעקב אביהם (במ"ח):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף