עץ יוסף על שיר השירים רבה/ז/יא/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ז יא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלשה שוקן הן. כלומר שלשה תשוקות הן הנזכרים בכתוב שהם תשוקות גמורות שאין דומה להם, שלא יתאוו כל כך בערך זה לדבר אחר וכדמפרש ואזיל. וכתב היפה תואר בבראשית רבה פ"ך (סימן ז [טז]) דקשה ליה אמאי נקט בהם לשון תשוקה ולא אהבה וחבה, ולכן אמר דלשון זה מורה על החשק הגמור:

אין שוקין של ישראל אלא באביהם שבשמים. פירוש שאין ישראל משתוקקים אלא בהקדוש ברוך הוא, ולפי זה ישראל הם החושקים, עוד יש לפרש שאין תשוקת ישראל אלא בהקדוש ברוך הוא שהוא לבדו חושק אותם, ולפי זה הקדוש ברוך הוא הוא החושק. ועיין בבראשית רבה פ"ך ששם הגירסא נשתנה מדהכא, ועיין ביפה תואר ובנזר הקודש שם:

אין שוקה של אשה אלא לבעלה. שאין האשה אוהבת אלא לבעלה, וכל שכן אם עשאה כלי שאין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי כדאיתא בפרק קמא דכתובות [ד, א בתוספות ד"ה בעילת מסנהדרין כב, ב], ואם קצת מהנשים תחשוקנה באחרים הן על המעט (יפה תואר):

אין שוקיו של יצר הרע אלא בקין וחבורתו. פירוש שאין יצר הרע משתוקק ואוהב אלא לקין ורשעים שכמותו שנאמר ואליך תשוקתו, וכנוי תשוקתו רצה לומר תאות יצר הרע שמתאוה אליך, ואף על פי שהיצר הרע גם כן הוא מתאוה מצדיקים וכאמרם (סוכה נב, א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, מכל מקום אמר שאין תשוקתו אלא לקין כו', משום שלפי האמת אין תאותו אלא באלו שעושים רצונו ויש לו תועלת מהם, אבל מצדיקים יודע שאין לו תועלת מהם אף על פי שודאי ישתוקק להביאם במצודתו (יפה תואר):

אין שוקן של גשמים אלא בארץ. מדברי הרמ"ע יראה שמפרש שהגשמים משתוקקים לארץ לשוב לכמו שהיו קודם שנאמר (בראשית א, ט) יקוו המים ולכן ירצו לשוב לכסות הארץ, ומפרש קרא פקדת הארץ ותשוקקה שנתן ה' תשוקה לארץ שתהיה נחשקת מהגשמים ועל כן ירדו בה. ולפי זה אפשר לפרש כל חלוקות מדרשינו על שיטה אחד, כי גם אומרו אין תשוקתן של גשמים כו' הוא כפי מה שפירשתי באשה ויצר הרע וכפי הפירוש הראשון שפירשתי בתשוקתו של ישראל להקדוש ברוך הוא. ועיין עוד ביפה תואר ונזר הקודש באריכות ביאור המאמר הלז:

תעשירנה. לשון עושר:

תעשרנה. לשון מעשר וכדמפרש ואזיל שתעשה לכם אחד כו', ואיידי דמייתי האי קרא דריש נמי הך דרשא דהכא:

תשים אנו. דריש תשוקתו בשתי מלות, מענין תשישות וקווי, ופירש שאף על פי שאנו תשים מצרותנו מכל מקום אנו מקוים לו ולא הנחנוהו בכל צרותינו לומר אין בו יכולת להושיענו חס ושלום כי ידענו שעונינו גורמים (יפה תואר):

ומיחדים שמו שתי פעמים כו'. להסמיך זה להקודם יש לומר דרך דרש, לפי שהצרות יורו על חילוף רשויות חס ושלום לומר שאחד פועל הטובות וזה שמציר הוא אחר שפועל הרעות, על כן אנו מיחדים שמו תמיד כי ידענו שלעולם הוא אחד, שלא כדעת הטועים בזה, ועל זה הדרך כתב בעל עקדה בפרשת שמע על רבי עקיבא שיצאת נשמתו באחד (יפה תואר). ואפשר שזהו שאמר ומיחדים שמו כו' הוא דבר אחר על ועלי תשוקתו, דדריש ועלי אני מקבל אהבתו דהיינו יחודו וכמו שקבעו (במטבע קדוּשה) פעמים באהבה שמע אומרים (רד"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף