עץ יוסף על שיר השירים רבה/ז/ו/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ז ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הרשים שבכם חביבין כו'. הכוונה שלכאורה יחשב היות העני רחוק משתקובל שועתו אל אלהים כי במה יקדם ה', כי אין לאל ידו לקדם בעולה וזבחים ומעשה הצדקה וכיוצא, ולא עוד אלא שנראה כי נסתרה דרכו מה' אחר שאין ה' נותן לו די מחסורו, ולפי האמת זו אינה ראיה שפעמים הצדיק בצער בעולם הזה לסבות ידועות ותעל שועתם אל האלהים להטיב להם וכמו שאמרו ז"ל (חולין פו, א) צדיקים לאחריני מהני לדידהו לא מהני, ואמרו (שם) בת קול יוצאת ואומרת כל העולם נזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, לכן אמר שהרשים חביבים לפני ה' כאליהו שאף שהיה מצטער במזונותיו שפעם הוצרך לאשה אלמנה לכלכלו, ופעם לעורבים, עם כל זה היה מועיל להשביע כל העולם בתפלתו על הגשמים, וכדי שלא יחשב היותו בלתי חביב מאד מאחר שהוצרך לשום פניו בין ברכיו נראה שהוצרך להצטער בתפלתו וזה יורה על היותו בלתי נאהב למעלה, לכן אמר כי זה לא היה משום צער אלא לרמוז לזכות הברית, ולפי שיש מי שמלבד עניותם הם נכנעים ביד אחרים ומשועבדים כעבדים ואלה יחשבו שהם רחוקים מה' שאינם שליטים בעצמם לקיים המצות, לכן אמר עוד הדלים והרשים שבישראל רצה לומר אלו שעניותם כפול ומכופל, עם כל זה קרובים לה' כדוד, שאף על פי שהיה מגורש אחרי הצאן כעבד נמכר עם כל זה בטוב לבבו קרבו ה' והשלימו, וכן ענין דניאל שהיה סריס ועבד בהיכל מלך עד שהיה צריך כמעט להתגאל במאכלות אסורות להתפרנס, ועם כל זה בתם לבבו ניצול ועלה לגדולה, ופירוש והיה הנכשל בהם לפי זה החלש והעני על דרך (שמואל א' ב, ד) ונכשלים אזרו חיל. ואמר עוד שאין צריך לומר שה' יעתר לבקשתם אלא שאף לפעמים תשרה שכינתו עליהם, שאף שאין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר, זהו על הרוב, אבל לפעמים לצורך שעה תשרה בזולת תנאים אלו, ולכן אמר כאן כי מאחר שה' נשבע להשרות שכינה על ישראל לא סגי בלאו הכי, ולכן אף שלא יהיו עשירים תשרה שכינה עליהם כשלא ימצאו יותר ראוים מהם (יפה תואר). ועיין בויקרא רבה פרשה ל"א (סימן ד):

ברהטים של אבינו יעקב. פירוש לזרעו קורא כן לפי שרץ כחץ (מעריך):

ואל הבקר רץ. בתנחומא (תצוה סימן ו) קאמר בזכות שתי ריצות שנאמר ואל הבקר רץ, וירא וירץ לקראתם:

מלך זה משה כו'. הוא מעין מה שכתבתי לעיל כי לא בזה ולא שקץ ענות עני בתפלתו, אמר כי העשיר לא תהיה תפארתו בתפלתו לענות בה שפעמים תדחה ולא יועילנו כל עשרו שהרי משה שהיה מלך ועם כל זה נגזר עליו עונש ולא יכול כפרה בתפלתו (יפה תואר):

ר' נחמיה אמר מלך זה משה. אף על פי שאינו מחדש בזה על דברי רבי ברכיה כלום, איידי דבעי למימר אמר הקדוש ברוך הוא למשה כו' נקט לה, כלומר שפיר דרשינן מלך במשה מכיון דאמר לו הקדוש ברוך הוא שיגזור כמלך (יפה תואר):

כך תהא גוזר כו'. נראה דלאו בעניו מצות ה' קאמר, דמה גוזר איתא במה שיצוה לעשות מצות השם, כל נביא וחכם יגזור כזאת מבלי היות מלך, אלא לדברי הרשות קאמר בענין המלחמות ומנוי שרים ושופטים כטוב בעיניו וכיוצא, ואף על גב דְמִצַו את בני ישראל דכתיב בענין מצות ה' דרשינן ליה, מכל מקום אם אינו ענין למצות ה' כי מה טעם לומר כאן לשון צואה מזולתן, דריש דרמיז שיגזור על בני ישראל בדברי הרשות, ולא סבירא ליה למדרש כדדרשינן בספרי (נשא סימן א ועוד) אין צו אלא זירוז (יפה תואר) ועיין שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף