עץ יוסף על שיר השירים רבה/ז/ה/ג

עץ יוסף על שיר השירים רבה ז ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפך כו'. זה בית המקדש, ההיכל נקרא אפך כדכתיב (דברים לג, י) ישימו קטורה באפך וגו' (הגר"א):

רוב תכשיטין כו'. דרש אף על המצח:

כך כהונה ולויה ומלכות מבית המקדש. כן צריך לומר. שמשנחרב הבית המקדש נתבטלו הכהנים מעבודתם ולוים משירם ובטלה מלכות מישראל:

כמגדל הלבנון. ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר [ההר] הטוב, כן צריך לומר (אות אמת):

שמלבין. רצה לומר על שם כך נקרא לבנון, ועיין ויקרא רבה פ"א (סימן ב):

צופה פני דמשק אמר רבי יוחנן כו' עד שערי דמשק. כי עד עתה היה המקום שנקרא צופים חוץ לירושלים שמשם היו רואים את ההיכל, ולעתיד לבא שיהיה ירושלים עד דמשק יהיה הצופה אצל דמשק, וזהו צופה פני דמשק (הגר"א):

רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי נחמיה אומר חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה. ורבי יהודה אומר זה מלך המשיח שהוא חד ורך. חד לאומות ורך לישראל. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם ששמו חדרך. ודמשק מנוחתו וכי דמשק מנוחתו. כן צריך לומר לפי דעתי, ועיין ספרי ח"ב (פרשת דברים) פ"א ובילקוט זכריה. ורצה לומר דבשלמא אי אמרינן דחדרך זה מלך המשיח יש לפרש הא דכתיב ודמשק מנוחתו פירושו שהמלך המשיח ינוח בדמשק, אבל אי חדרך הוא מקום על כרחך צריך לומר שדמשק מנוחתו קאי על ה' א"כ קשה הא אין מנוחתו של ה' אלא בירושלים. ותירץ לו שעתידה ירושלים להיות מתרחבת כו' עד שערי דמשק. ומקשה לר' יוחנן שסבירא ליה שירושלים יהיה מתרחבת והא כתיב ונבנתה עיר על תילה דמשמע על מקומה ולא תהיה גדולה יותר. ומשני שירושלים לא תתפשט עד דמשק ברוחב ובאורך אלא בגובהה תתפשט ברוחב ובאורך, אבל למטה תהיה בנויה על תילה כמו שהיתה בראשונה:

עד שיחיה ריפע. ובילקוט ישעיה גרס שיחי דיפי, שיחי פירושו גומא, יקבי המלך (זכריה יד, י) תרגומו שיחי דמלכא והוא ים אוקינוס (מתנות כהונה). והמוסף הערוך גרס עד שיחי ריפע, פירוש בלשון יוני ורומי שם הרים גבוהים במחוז טטר, ויש אומרים שנקראים כן על שם ריפת בן גומר עד כאן לשונו. ובנוסח אחר איתא כדאיתא בילקוט ישעיה קפיטיל מ"ט וזה לשונו עד יקבי המלך ר' ברכיה אמר עד אוקינוס, ר' זכאי רבה אמר עד שיחיא דיפו, ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד היקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ומאן דאמר עד שיחיא דיפו עד יקבים שייקבם המלך שלמה, הרי לארכה כו', וזה הוא הנוסחא האמתית כאן, ובמדרשים שלפנינו יש חסרון הניכר. אך קשה למה יקרא שיחיא דיפו יקבי המלך שלמה, כי עמקי תהומות הים אוקינוס יתכן להקרא יקבי המלך הקדוש ברוך הוא, אבל מאיזה טעם יקראו שוחות הים יפו יקבי המלך שלמה. אך נראה שהוא מטעם שמצינו כתוב בענין בנין בית המקדש שאמר חירם מלך צור בזה הלשון וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם (דברי הימים ב' ב, ט"ו), לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא (עזרא ג, ז), ואחשוב באיזה אופן העלה שלמה את העצים מן הים יפו לירושלים אשר אין שם דרך סלולה וישרה כלל רק דרך עקלתון ובעקמימות גדול, על כרחך שבאמת ראה שלמה לחתור בקרקע הים יפו דרך חדשה כענין תעלות וצנורות שעושין לשדות בית השלחין, להמשיך מי הים יפו בשיחין ובורות, ודרך בם השיט הרפסודות עד ירושלים דרך ישרה בלי שום עקמימות, ועל שם מלאכתו זאת יתכן מאד להקרא ים יפו יקבי המלך שלמה, ומן אז והלאה היה דרך כבושה מן הים יפו לירושלים עם שהיה מרחק רב ביניהם, וזהו שכוון המדרש כאן בהתרחבות ירושלים עד הים ההוא בדיורין וישוב אנשים וקראם יקבי המלך שלמה מטעם האמור (מהמופלא מורינו הרב משה חייקילס מוילנא):

צר לי כו'. שגבהו של העולם קטן מהכיל אותה:

צר לי המקום גשה לי ואשבה. כן הוא בילקוט ישעיה רמז תע"ב וכן צריך לומר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף