עץ יוסף על שיר השירים רבה/ו/י/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ו י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דלמה. פירוש מעשה, ועיין בירושלמי פרק קמא דברכות (ה"א) ובפרק אמר להם הממונה (יומא פ"ג ה"ב) ובשוחר טוב מזמור כ"ב ובסוף אסתר רבה:

בקריצתא. בבקר כשעלה עמוד השחר, ותקם בטרם יכיר איש (רות ג, יד) תרגום וקמת בקרציתא עד לא אישתמודע גבר ית חבריה, ותבוא אל חמותה (שם פסוק טז) תרגומו ואתת לות חמותה בקריצתא:

כך היא גאולתן של ישראל כו' כי אשב בחשך כו' קמעה כו'. רצה לומר דביאת הגאולה מעט מעט כדי שיוכלו לסבול הטובה להעתקתם מצרה לגאולה, והכי איתא בהדיא בשוחר טוב. והלמוד מכי אשב בחושך נאה לפי זה דלא קאמר ה' יוציאני לאורה אלא ה' אור לי כלומר אף בהיותי בחשך יאיר לי, והיינו תחילה מעט שעדיין יש הרבה מהצער בזמן ההוא כמו שנשאר הרבה מהחשך עדיין (יפה מראה):

מצפצפת. כלומר מבצבצת, ואולי שכך צריך לומר (מתנות כהונה):

מנצנצת. פירוש מלשון הנץ החמה:

מרטבת. ובשוחר טוב הגירסא משבחת והולכת, ולפי לשון הירושלמי נראה שצריך לומר מתרבה והולכת, וכן עיקר (רד"ל). וגירסא שלנו מרטבת פירושו מרחבת ומגדלת:

כך בתחילה בימים ההם ומרדכי יושב כו'. וצערו של המן לא חשיב הפסק בגדולת מרדכי, משום דצער בעלמא הוא ולא ירידה מגדולתו, דלעולם היה בגדולתו דלא קם ולא זע ממנו (יפה מראה):

קופחת. לשון הכאה, כלומר אורה מכה בכח על האדם ושורפת וּמַשְׁחֶרֶת אותו:

מה יקר חסדך אלהים. וגו' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון, ומדכתיב בצל כנפיך יחסיון מוכיח שאין קופחת ומזקת האור:

רבי יהושע אומר כדגלים של מטה. כן צריך לומר (רד"ל):

דוכסין כו'. דוכוס בלשון רומי שר צבא, ואיפרכוס בלשון יוני שר הפרשים, ואיסטרטילטיס בלשון יוני נגיד מלחמה (מוסף הערוך):

ומנין שיש. לאותן דוכסין של אדם אימה:

כדור שנתנדנד לגלות. פירוש שהיו מעותדים לגלות מפני רוב חילו של סנחריב ורוב כחו ותעצומו ונתן להם הקדוש ברוך הוא אימתה ופחד:

אל ירושלים למלחמה וגו'. וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר:

בשעה ההיא יהיו ישראל מתנדנדים כו'. אפשר זה נסמך לקרא (עמוס ט, ט) וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ (רד"ל). והאות אמת כתב שהני תיבות בשעה ההיא יהיו ישראל, מיותר, וצריך לומר במקומו כדור שהיו:

שנאמר והכה ארץ בשבט פיו וגו'. דע שבברכה שבירך יעקב אבינו את יהודה כל האותיות נזכרות בה חוץ מאות זי"ן, כי לא יצטרך הוא למלחמה כמו שנאמר עליו והכה ארץ בשבט פיו וגו' (מעריך המערכות):

רבי יהושע דסיכנין כו'. מביא זה כאן לפרש סוף פסוק איומה כנדגלות. ועיין לעיל פ"ב פסוק (ד) הביאני אל בית היין ודגלו וגו' (רד"ל):

כטכסיס. פירוש כסדר בלשון יוני (מוסף הערוך):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף