עץ יוסף על שיר השירים רבה/ו/ט/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא סוף דבר גופו. וכן גרס בעל מגלה עמוקות, ורצה לומר לאו עצמותו בלבד הוא מהלך חמש מאות שנה אלא אפילו קורתו רצה לומר חלק ממנו. אבל בבראשית רבה פרשה ט"ו (סימן ו) ובירושלמי פרק קמא דברכות (ה"א) גרסו לא סוף דבר נופו כו', ופירושו לאו דוקא נופו הוא מהלך חמש מאות שנה אלא אפילו עובי עץ קורתו הוא מהלך חמש מאות שנה, להשפיע כח החיים על ידי המים על כל יושבי תבל ששיעורו חמש מאות, שהרי אין כל המים מתפשטין תחת נופיו אלא תחת עובי עץ קורתו כי משם והלאה מתפרדים כל אחד למקומו כאמור (נזר הקודש):

תמצית כור. מה שנתמצה מכור כשהורק המים מכור ומניחה על צדה שתהא המים הנדבקים בדפנותיו מתקבצים יחד, ההוא תמצית יעלה לשלשה קבין, וכור הוא שלשים סאה, וסאה ששה קבין נמצאת תרקב אחד מששים בכור:

ארבעים יום והיא ארבע כו'. עיין ברש"י סדר שלח לך (יג, כה):

וכוש מהלך ששה שנים ועוד. כן צריך לומר (קרבן העדה). ורצה לומר ועוד היינו מאתים ועשר לשנות חמה ומאתים שבעים ושש ללבנה. והמתנות כהונה מקיים הנוסחא שלפנינו מהלך שבעה שנים, וזה לשונו וכשתחלק ימי שבע שנים לארבעים יהיה ששים פעמים ארבעים, ועוד שלשים וחמש יתירים ואינו מדקדק אחריהם עד כאן לשונו, וטעות סופר בדבריו וצריך לומר ועוד שבעים ושמונה יתירים כי כן הוא החשבון אף אם תחשוב כל השבעה שנים לחשבון שנות הלבנה, גם לדבריו קשה תיבת ועוד, ויהיה איך שיהיה קשה מה שאמר והיא אחד מששים בעולם וצריך עיון. ועיין בבראשית רבה פרשה ט"ו ובירושלמי פרק קמא דברכות ובתענית דף י, א', ובפסחים דף צ"ד, א:

מארבע מאות לגיהנם. כן צריך לומר ומלת שנה מיותר, וזהו שאמר אחר כך ומוצא הילוכה של גיהנם שני אלפים מאה שנה כלומר שני אלפים פעמים מאה, שכן הוא החשבון שארבע מאות פעמים חמש מאות הוא שני אלפים פעמים מאה:

בכיסוי קדירה פירוש ככסוי קדרה הקטן כנגד הקדרה (רש"י):

לגיהנם, ועולה אחד בששים בעדן. כן צריך לומר. ופירושו שגיהנם עולה אחד מששים מעדן:

ועדן אין לה שיעור. פירוש שאין לו שיעור לעדן לשער בדבר אחר שיהא גדול ששים פעמים כמו העדן (מהרש"א). ועיין תענית דף הנזכר לעיל וצריך עיון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף