עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/יד/ג

עץ יוסף על שיר השירים רבה ה יד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעולפת כחן כו'. מתשת כחן כמה דאת אמר (ישעיה נא כ) עולפו בראש כל חוצות:

רבי יודן ור' פנחס ר' יודן אמר אי תימר כו'. הנה המדרש אומר ר' יודן ור' פנחס דמשמע שכל אחד מהם אומר דבר בזה, וחסר כאן מאמר ר' פנחס, ובאיכה רבתי (ד, י) פסוק זכו נזיריה הובא, ספיר גזרתם אמר רבי יודן כל גזירה וגזירה שהיתה בירושלים היתה קשה כספיר, ואם תאמר רך הוא, אמר רבי פנחס מעשה באדם אחד כו'. ובילקוט ישעיה פרשה נ"ד איתא ויסדתיך בספירים סנפירינון, ר' יהודא ור' פנחס (פירוש שניהם אמרו דבר בזה הענין) ר' יודן אמר כל גזירה וגזירה שעתידה להנתן בירושלים תהא נאה כסנפירינון הזה, אמר רבי פנחס תאמר שהסנפירינון הזה רך הוא מעשה כו'. ואפשר שצריך לומר כאן שהיא קשה כספיר הזה, אמר רבי פנחס אי תימר שהספיר הזה כו':

אם נתעלף כו'. על דרך שאמרו חז"ל (גיטין מג, א) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה:

שנעשה קסם בדברי תורה. רצה לומר כקוסם שיודע ואינו יודע הדבר על בוריו:

אתויי חמריא כו'. חמרים לוקחי תבואה באו ולנו בבית אביו רבי שמעון ליקח דגן ממקום המונייא (מתנות כהונה). והמעריך כתב שצריך לומר חמונייא יתיב כו' ופירושו ראוהו יושב, והמתנות כהונה כתב שיבוש עד כאן לשונו. ראוהו לרבי אלעזר יושב אצל התנור והיתה אמו מרדדת הפת מתוך התנור והוא היה אוכל, היא היתה מרדדת והוא היה אוכל, עד שאכל כל הככרות, אמרו החמרים אוי שנחש רע שורה במעיו של זה, שמע רבי אלעזר את קול דבריהם, ואחרי שיצאו לשבור אוכל כאשר יוכלון שאת, לקח רבי אלעזר חמוריהם והיה מעלה אותם על העליה:

אצוותא ככרות לחם. ובמשארותיך (שמות ז, כח) תרגום אונקלס ובאצוותך:

באו ובקשו חמוריהם. ולא מצאו אותם, וישאו את עיניהם ויראו אותם על העליה, הלכו אצל אביו רבי שמעון וספרו לו המעשה, כי ידעו שרבי אלעזר בנו העלה אותם שמה, אמר להם אולי השמעתם אותו דבר רע בעיניו, אמרו לו לא אדוני אלא כך וכך היה המעשה כו':

אפשר דמן כו'. וכי אתם סוברים שהוא אוכל משלכם או עליכם מוטלים מזונותיו וכי לא מי שברא אותו ברא לו גם כן מזונותיו, ולפיכך הדין עמו, ואף על פי כן לכו אמרו לו משמי והוא יורידם לכם:

הנס כו'. הנס האחרון שהיה מורידם היה גדול מן הראשון שהעלה אותם שכשהעלה אותם היה מעלה אותם לאחדים בכל פעם אחד, וכשהיה מורידם היה מורידם שנים שנים להודיע שכחו גדול:

למוד. רגיל:

כל הדין כו'. וכי כל זה כח יפה יש בך ואין אתה עוסק בתורה, וכמו שאמר רבי יוחנן לריש לקיש חילך לאורייתא (בבא מציעא פד, א):

של שלשים כו'. שכבר נחלש ולא היה יכול לשאת ארבעים סאה, ואחר כך נחלש יותר ולא נשא רק של עשרים:

דגמר ספרא. פירוש שלמד ספרא:

סבניה. פירוש בגד דק שקופלין אותו ומכניסין אותו בקליפת של אגוז שגיאה בתבנית:ממ: התו / אינו חוקי בסוף קישור(ערוך):

אלא כו'. אלא אחרים היו מעבירין אותו מעליו כי לא היה יכול הוא מפני החולשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף