עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/יא/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ה יא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זו התורה. ופירוש ראשו מה שהיה ראשית לו, והכינוי מורה על הפועל (יפה תואר):

ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום. הרי כאן שני ימים שקדמה, דאקדם מפעליו קאי (יפה תואר):

יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה. והכי נמי דכתיב ואהיה אצלו וגו' בימים דידיה משמע:

ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה. ודאי אין להקדוש ברוך הוא יחס עם הזמן ואלף אלפים שנה כרגע אצלו, אלא על דרך ההשאלה כתבו שיומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה, שדברה תורה כלשון בני אדם (יפה תואר):

זה הסרגול. בלשון ערב קורין לשרטוט סרגל:

שחורות כעורב אלו האותיות. אשמועינן שהכתב שנכתבה התורה אלפים שנה קודמת לעולם היתה משורטטת וכתיבה שחורה. ודע שדעת רבינו תם שספר תורה אינו צריך שירטוט רק בשיטה ראשונה, והר"ן הוכיח שם (גטין ו, ב) מכאן שכל השיטות צריכות שרטוט מדקאמר קווצותיו תלתלים זה הסירגול דהיינו סרגול כל שטה ושטה שהן עשויות תלתלים, ועיין בויקרא רבה פרשה י"ט (סימן א):

דבר אחר קווצותיו תלתלים ר' עזריה אומר אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן קוצין בתורה תילי תילים הן. במי הן מתקיימות. כן צריך לומר. והני תיבות שבנתים היינו:

תלי תילים. דבר אחר ר' עזריה אפילו דברים שאתה רואה אותם שהם קוצים בתורה הן קוצי קוצים רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים תילי תילים. דבר אחר. כל זה הוא מיותר, וכן בנוסח אחר אינו, ולא בויקרא רבה פרשה י"ט. ופירושו שאפילו דברים שנראה לכאורה שהן שלא לצורך והן במדרגת הקוצים והברקנים שאין בהם צורך והיינו קוצי האותיות, יש בה תילי תילים של חכמה והלכות שנתחדשו בכל דור ודור, ונאמרו בסיני ברמיזה בקוצות של האותיות, אלא שאין כל האדם יוכל לעמוד עליהן:

ובמי אתה מוצאן ומתקיימות במי שהוא משכים ומעריב בהן. רצה לומר שמענה עצמו על דברי תורה ועוסק בתורה, ועיין ערובין דף כ"ב, א' וחידושי אגדות:

אין גרנה. כן גרס בסמ"ג עשין י"ב, אבל בויקרא רבה פרשה י"ט (סימן א) ובשמות רבה פרשה מ"ז (סימן ה) גרסו אין רינה, ורצה לומר שעיקר למודה בלילה שבני אדם פנוים, ומפרש והגית בו יומם ולילה מצות קביעות הלימוד, אבל עיקרו בלילה שפנויים לעיין בה (יפה תואר):

אמר ריש לקיש יפה למדני רבי יוחנן כו'. בויקרא רבה הכי איתא ריש לקיש הוה פשיט קראי וכד הוה מטי באילין קראי ותקם בעוד לילה קומי רוני בלילה היה אומר יפה למדני רבי יוחנן:

אמר רבי שמעון בן לקיש כד הוינא. כן צריך לומר וכן העתיק היפה תואר. ורצה לומר כשהייתי מעיין בתורה ביום היה סיוע להאיר עיני בעיון הלילה, ולולי עיוני ביום לא היה עיוני בלילה כל כך הגון, ועיין ביפה תואר. וזה לשון ראשית חכמה שער הקדושה פ"ו, כשמש שמסתלק מלהאיר ביום ומאיר בלילה בירח ובכוכבים, כך עסק התורה ביום הוא סוד אור השמש, ולכן גורם להמשיך האורה לנשמה בלילה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף