עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/טו/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ה טו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוקיו זה העולם. היה נראה דדריש שוקיו לשון שווקים ורחובות, ולפי שהעולם עשוי שווקים ודרכים קראו כן, אבל בבמדבר רבה פ"י (סימן א) מפרש שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לבראותו (יפה תואר), ועיין גם כן בויקרא רבה פרשה כ"ה (סימן ח):

שהיה מיוסד לששה כו'. ואומר עמודי, שעומד ומיוסד בהם, והזכיר ענין זה לומר שכל מה שנברא בששת ימי המעשה קיומו תלוי בתורה:

אלו פרשיותיה של תורה. ולכן נקראים אדנים שהם בסיס ויסוד לבנין כאדני המשכן, למה שהם לו כעמוד שיש לו בסיס מלמטה ומלמעלה כדמפרש ואזיל, ובא לומר כי סמיכות הפרשיות לא דבר רק הוא, והעולם מתקיים על זה (יפה תואר):

בסיס. רגל וכַּן מצוייר יפה:

וקיפלוסיא. כותרת העמוד, הוא רחב לקבל עליו הבנין, והיפה תואר כתב בלשון יוני קורין לראש קייפלי"ש:

אלא משהוא מנכש עמיה הוא אזל ומתעביד כרבויי. כן צריך לומר. ופירושו על ידי שהוא מנכש ומעדר עם בעל הבית בנטיעותיו נעשה כבן בית:

לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב. כאומר מה בכך, כלום יש כאן אלא חיוב חטאת ואשם אביאנו להאי אשם שפחה חרופה, ולהכי מייתי הכא דר' יודן דאמר שהנוהגים היתר בשפחות נענשים לעתיד, שהם סומכים על קרבן אשם שהביאו, ואינו מועיל להם, דקרא לא מיירי באומר אחטא ואשוב (יפה תואר):

בקדקדי ראשיהן וכו'. וטעם העונש הזה על העון הזה יש לומר שמפני שחיוב עבירה זו בשכבת זרע מה שאין כן שאר עריות דחייבין בהעראה כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (נג, ב), לכן נתלין בקדקדם שהוא מקום משך הזרע שרוב חומר הזרע הוא מהמוח, והנה הוא יורד בעורקים שאחורי האזנים עד אשר יבא לאשכים (יפה תואר):

אך אלהים ימחץ כו'. רצה לומר מדכתיב באשמיו ולא קאמר בחטאתיו או בעונותיו כי אורחיה דקרא, משמע ליה דמיירי בשפחה חרופה שמביא אשם עליה, והכי קאמר קרא אך אלהים ימחץ ראש של אותו שמתהלך בבטחון אשמיו שיביא אשם. ומשום שעל דרש זה קשה דהיה לו לומר מהלך באשמיו, וזהו שאמר המדרש מהו מתהלך באשמיו רצה לומר דהיה לו לכתוב מהלך באשמיו. ומשני שאתא גם כן לרמז ש עמיה חובוי, רצה לומר שדרש מתהלך מת הלך באשמיו שלא נתכפר לו אותו אשמה ותמיד עמיה חובוי, וזהו שסיים המדרש אמרי יזיל ההוא גברא בחובוי, רצה לומר שהעולם אמרי שילך האיש ההוא מן העולם בחטאו על דרך (ישעיה כב יד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. לערלה אתה ממתין דאין יצרך תקפך על זה כמו באינך:

ולאשתך אי אתה כו'. קמפרש דלא תאכלו על הדם אזהרה נמי על הנדה, ופירש לא תאכלו כינוי לתשמיש על דרך (משלי ל כ) אכלה ומחתה פיה, ואין קושיא ממאי דמפרש ליה נמי על אכילת דם ממש, דהאי לאו שבכללות הוא ומרבה מיניה כמה מילי (יפה תואר):

שיתמצה. לשון מיץ אפים:

ומי קיים מצות הדם כו'. מייתי להא הכא להוכיח שפירוש לא תאכלו על הדם קודם מיצוי הדם, מדאשכחן לשאול שקיים מצוה זו כלומר שהזהיר העם שהיו עוברים על זה כמו שכתוב הנה העם חוטאים לה' לאכול על הדם, שמעינן פירוש דלא תאכלו על הדם על כרחך קודם מצוי הדם (יפה תואר) ועיין ברד"ק. ואגב דמייתי ענין שאול מפרש הכא ושחטתם בזה, וכן מפרש ויבן שאול מזבח, דכתיב התם:

בת ארבע עשרה. וכן הוא בויקרא רבה פרשה כ"ה ובבמדבר רבה פ"י, והיינו כשיעור שני צווארי בהמה, ואף על גב דאי שחיט בהולכה והובאה אפילו בסכין כל שהוא סגי, אך זמנין דשחטי בהולכה או הובאה לחוד, לכן בעינן שיהיה בסכין מלא צואר חוץ לצואר כדאיתא בפרק השוחט (חולין לא, א):

הבית תרתי כו'. וזהו ושחטתם בסכין שעולה מנין בז"ה:

כסדר הזה. כלומר בסכין כזו, ואף על גב דלהפריש מלאכול על הדם נתעורר, איידי דאזהרינהו מהא הזהירם נמי בשיעור הסכין משום דרסה (יפה תואר):

והיה ביום כו'. אף על גב דזה היה קודם, יש לומר דהקדוש ברוך הוא ידע שיעשה זאת הקדים לו החסד:

החל להיות ראש למלכים. כלומר הוא היה ראשון למלכים שבנו מזבח, ובשבחו דבר הכתוב, לפי שדרך הגדולים שלא ליזהר כל כך בעבודת השם על דרך (דברים ח, יד) ורם לבבך וגו' אמר ששאול בחסידותו לא עזב את ה' במלכותו ובגדולתו והיה ראשון למלכים שנזהרו בעבודת ה':

ראש למלכים. ואף על פי דמשה נמי איקרי מלך דכתיב (דברים לג, ה) ויהי בישורון מלך, לא היה כדרך המלכים, שעיקר גדולתו מפני נבואתו ועל ידי כן הוא שהיה שליט, וראיה לזה ממה דאמר בשמות רבה פ"א (סימן יז) ויעש להם בתים בתי כהונה ולויה מיוכבד משה ואהרן, בתי מלכות ממרים, הרי שלא קרא למשה מלך. ואפשר לדחות שזה מפני שלא היה מלכותו לדורות, והא דקרא לשאול מלך אף על פי שלא נמשך מלכותו לדורות, יש לומר דמתחלה ניתן לו ולדורות המלוכה, אלא אחר החטא נקרע ממנו המלוכה, ויהושע גם כן לא היה נקרא מלך אלא שופט כדאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ז (סימן ה) ובפסיקתא פ"ג ובבמדבר רבה פרשה י"ד (סימן ד) בשופטים שהיה שופט למטה אפרים הושע בן נון ואח"כ גדעון בן יואש שהוא משבט מנשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף