עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/ה/ב

עץ יוסף על שיר השירים רבה ד ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה התאומים כו'. כתבו חכמי הטבע כי דרך התאמי צביה כי נפש כל אחד קשורה בנפש אחיו עד גדר שלא יחיה האחד כמו רגע אחרי מות אחיו, כי אם כמות זה כן מות זה לרוב דבקותם (אלשיך). ובשמות רבה פ"ב סימן ז' איתא מה התאומים הללו אם חשש אחד בראשו חבירו מרגיש כו', יש שפירשו שם דהיינו כשהן בבטן עדיין, ויש שכתבו שהכוונה על הנולדים תאומים יחד צמודים ודבוקים העור והבשר שלהם צלע לצלע, וכמו שהובא במעשה טוביה, והם שמרגישים כל אחד מה שמרגיש חברו, וכן דבוקינו בו יתברך דיבוק עצמי כל רגע:

מדדיהן. פירוש מדדי אמן:

דדן נסתם. פירוש דדן של אמן:

אלא בשנה אחת. בשנת הארבעים, וכן כתב רבינו בחיי בפרשת חקת, אבל לא בירח אחד, שהרי מרים מתה בניסן ככתוב בפרשת חקת (במדבר כ, א) ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם, בפרשת פרה אדומה, ואהרן בחדש אב ככתוב בפרשת מסעי (שם לג, לח), ומשה באדר (מגילה יג, ב), וכן הוא בהדיא בפרק קמא דתענית (ט, א) ובסדר עולם פרק י:

הבאר. הוא הסלע שהיה זב ממנו מים, והיה מתגלגל והולך עם ישראל:

ופסקה הבאר. שלא היה רוצה לזוב מימיו:

והיו אומרים לא מקום זרע. שכשחנו היה הבאר מעלה להם אילנות וזרעים כדאיתא ברבה סדר חקת (סימן כו):

וחזרה בזכות משה ואהרן. וכיון שחזרה בזכות שניהם כל שכן שלא היתה להסתלק כלל בזכותם, אלא שנסתלק להורות ולהגיד לישראל שבזכותה היה עד היום, וכן כשחזרו שניהם בשביל משה לא נסתלקו אלא להגיד שבזכות אהרן היו ענני כבוד עד היום. אבל קשה כיון שחזרה בזכותן למה מתחלה לא ניתן בזכותם, וי"ל שיש חילוק בין מה דהוה ונתעלם להיות חוזר, ובין מה דלא הוה ועתה נתהוה, כי לזה צריך זכות גדול יותר, ולכן אף שחזר הבאר בזכות משה ואהרן, מכל מקום לא המציא הקדוש ברוך הוא יש מאין לגמרי אם לא מכח זכות מרים, וכן בענני כבוד (של"ה):

וחזרה כו'. שכן כתיב (במדבר כ, ח) ודברתם שניכם אל הסלע ונתן מימיו:

אלא וייראו. עיין בפרק קמא דראש השנה (ג, א) ובפרק קמא דתענית וברבה סדר חקת:

מת משה נסתלקו שלשתן. שבז' באדר שמת משה נסתלק המן, והא דכתיב (יהושע ה, יב) וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ דהיינו בט"ז בניסן, מפורש במכילתא דמ' יום אחרי שמת משה נסתפקו ממן שבכליהם שלקטו בו ביום שמת משה:

והצרעה כו'. כתב הבחיי סדר עקב הצרעה הוא מין זבוב ומטיל ארס, ואמרו חז"ל (סוטה לו, א) שתי צרעות היו, אחת בימי משה, ואחת בימי יהושע, והיתה מכה בפניהם ומסמא עיניהם ולא היו יכולים להלחם, ובאין ישראל והורגין אותם, ובמקום אחר (עיין שם) דרשו היתה הצרעה מסמאת עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטה כדכתיב ואנכי השמדתי האמורי בפניכם ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, וכן תרגום אונקלוס צרעה ערעיתא ודרשו חז"ל למה נקרא שמה ערעיתא שעומד לקראתם, תרגום אשר קרך (דברים כה, יח) דערערך, עד כאן לשונו הבחיי (דברים ז, כ). ובתנחומא סדר משפטים (סימן יח) איתא אמר רבי לוי שתי צרעות היה הקדוש ברוך הוא מזווג לכל אחד ואחד, וכל אחת ואחת הולכת ושופכת ארסה לתוך עיניו והעין מתבקע ונופל מלא קומתו ומת, ר' אחי ברבי אמר החלחול היה נכנס בהם והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותם (ופירושו שלשול ורפיון נקבים כמו ותתחלחל המלכה). ואמרו ז"ל היו נעשים פניהם כמו סקות (פירוש כמו שהוסקו ונשרפו) מכבשן האש והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותם, עד כאן לשונו:

לא עברה עמם את הירדן. דזה דכתיב ושלחתי את הצרעה לפניך לא ממש לפניהם אלא הצרעה עומדת בעבר הירדן וזורקת בהם מרה להלן ומסמא את עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטה כדאיתא במסכת סוטה וכמו שפרש"י בפרשת משפטים ובפרשת עקב:

מרים ויוכבד כו'. עיין פרק קמא דסוטה (יא, א) ובריש שמות רבה:

במצרים על ים סוף. רצה לומר במצרים ועל ים סוף, שהן היו המיילדות במצרים (שמות א, יז) ותחיינה את הילדים וגו' ובים כתיב (שם טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו' ותצאנה כל הנשים אחריה וגו' (רד"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף