עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/ד/ג

עץ יוסף על שיר השירים רבה ד ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתר קרייה בירדן. מפרש הנך יפה רעיתי במעשיך, הנך יפה במעשה אבותיך, עיניך יונים כמו שאצל היונים העינים שוים כך מעשיכם שוים למעשה אבותיכם שאתם עושים מעשה אבותיכם, מבעד פירוש מבפנים לצמתך, צמת הוא המצנפת של האשה שעל שערה ומטמנת שעריה תחתיו כך ישראל זכות אבות מגין ומכסה עליהם, וקאמר שערך הם ישראל שמכוסים בזכות אבות, הם כעדר העזים שגלשו מהר גלעד שנאמר בו ביעקב (בראשית לא, כא) וישם את פניו הר הגלעד, ומרמז שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכות יעקב שנאמר בו ויעבור את הנהר וישם את פניו הר הגלעד:

כי במקלי עברתי כו'. בודאי אין המקרא יוצא מידי פשוטו וכדפרש"י בחומש שאמר לא היה עמי לא כסף וזהב ומקנה אלא מקלי לבד, ועל זה אמר ועתה הייתי לשני מחנות, אלא משום דלא קאמר סתם כי ריקם הלכתי ודקדק לומר כי במקלי עברתי את הירדן הזה דריש דרמיז ביה נמי שנתן מקלו בירדן ונבקע וכפרש"י בחומש בשם המדרש, ובודאי לא נעשה נס זה בחנם אלא להיות סימן לבניו לפי שבזכותו נבקע הירדן לבניו (נזר הקודש):

עבר ישראל את הירדן. ולא כתיב עברו בני ישראל על כרחך על ישראל סבא קאמר. והכי קאמר דכיון שעבר ישראל בלכתו אצל לבן הנה דבר זה הנעשה בזכותו של ישראל סבא זה יגרום קריעה מפני בניו של ישראל (כלי יקר על נ"ך):

מלפני אלוה יעקב. ומאי שנא דכתיב הכא אלהי יעקב מאלהי אברהם ויצחק, או אלוה סתמא, אלא לרמוז לזכות יעקב (יפה תואר). או דייק מדלא כתיב אלוה של יעקב משמע מלפני אלוה ומלפני יעקב, או הוא על דרך שאמרו חז"ל הקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אל (מתנות כהונה):

ומה הגלשה כו' ביזת סיחון ועוג. מפרש שניך הן עורכי המלחמה שנקראים בכנוי זה על שאוכלים את אויביהם, ועדרים קצובות במספר, כן הם מילין קצובים ביזת סיחון וביזת עוג. וקאמר שעלו מן הרחצה ולא פירש על זה כלום משום שהוא סומך על מה שאמר לעיל שהיו מרוחצים מן העונות:

אמר רבי אלעזר בששים אלף כו'. שהוא מפרש כעדר הקצובות כמו שהעדרים קצובות במנין כך היו קצובים במנין ששים אלף כמו שאמר לקמן בסמוך כל מלחמה שהיא יתירה כו':

בששים אלף כו'. בששים אלף מבני ראובן וגו' וחצי שבט מנשה. ודרש הא דכתיב (במדבר ל"ב, כט) אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו' ונכבשה הארץ לפניכם היינו על ידי בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה שהם החלוץ לפניהם, וכאן בא לומר שהואיל ועל ירם נכבשה הארץ מזה נלמד שהיו כולם צריקים נקיים מחטא שעלו מן הרחצה, וכמו שאמרו לעיל במלחמת מדין שאילו הקדים כו' (רד"ל):

היא דעתיה דרבי אלעזר כו'. קשה דאיך נתן טעם לדברי רבי אלעזר משום דאמר דכל מלחמה שהיא יתירה כו' אימא שהיה בפחות מששים אלף (אות אמת):

כל מקום שנאמר כעשר כו' או חסר כו'. ברות רבה פ"ב סימן ד' איתא וישבו שם כעשר שנים כשלשים כארבעים או חסר או יתיר, ועיין שם מה שבתבתי:

או חסר כו'. רצה לומר דלא קפיד קרא למנקט הענין בדקדוק שכן דרך המקרא:

והכא איתמר. (ד"ה א' ה'):

ארבעים כו'. קשה הא זה היה בימי שאול כדכתיב שם פסוק י' ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים וגו' ומאי הקשה המדרש מימי שאול לימי יהושע. אבל לפי מאי דאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ח (סימן טו) שיהושע הוא שאול ונקרא שאול על שהיתה המלוכה שאולה בידו ניחא (רד"ל):

אלף שלם היו. אותן שבעה מאות וששים מתחילתן גם המה היו אלף אלא שחסרו מהם שני מאות וארבעים שכלו ומתו בדרכים. ושואל ועדיין חסרים חמשה עשר אלף מששים אלף והיכן הם, והשיב שהם היו שומרי הכלים ולכן לא מנאם הכתוב:

החלוץ. ראובן וגד וחצי שבט מנשה שעברו חלוצים לפניהם, ודן הולך מאחריהם והיה מאסף לכל המחנות, ושאר השבטים היו ממוצעים ביניהם:

ועל המצומתים שבכם. כלומר יושבי אוהל של תורה (נזר הקודש):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף