עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/ז/ג

עץ יוסף על שיר השירים רבה ג ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלו ששים איש מעם הארץ. פירוש ששים איש הנבחרים מעם הארץ, וזהו ששים גבורים סביב לה:

אלו אחד עשר אנשים הדא הוא דכתיב כו'. וקאמר סביב לה דאיתא ביבמות דף ק"ט ע"ב לעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב כו' וגיהנם פתוחה כו' שנאמר הנה מטתו כו' ששים גבורים כו'. ופרש"י גבורים הם ששים סנהדרין, ומקשה התוספות הוי ליה למימר שבעים סנהדרין, ותירץ הגר"א שיר השירים ג' ז' וזה לשונו אבל לא קשה מידי שהסנהדרין היו יושבים פנימים עשרה וששים סביב, עד כאן לשונו:

ולמה קורא אותו סריס. דמשמע אדם פחות, כמו (ישעיה לט ז) והיו סריסים בהיכל מלך, וכן (מלכים ב' ח, ו) ויתן לה המלך סריס אחד:

שמסרס את ההלכה. בפילפולו מכריע וחותך פסק ההלכה. ומה שאמר הכתוב אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה פירושו שעומד על הסנהדרין שהם אנשי מלחמתה של תורה (יפה מראה). ועיין בירושלמי פרק קמא דסנהדרין (ה"ב) ובמדבר רבה פרשה י"א:

הרי אחד עשר איש. והששים איש מעם הארץ הרי שבעים ואחד סנהדרין עם המופלא בית דין:

אחד עשר איש כתוב אחד אומר וחמשה אנשים. (מלכים ב' כ"ה) וכתוב אחד אומר. (ירמיה נב) ושבעה אנשים מרואי פני המלך מאי נינהו שנים הנותרים. להוסיף עליהם שני סופרי הדיינים שיושבין לפניהם. (ירמיה שם) ואת סופר שר הצבא המצביא זה שליח בית דין. כולם אחוזי חרב רבי מאיר. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בבמדבר רבה פרשה הנזכר לעיל:

שהיו כלן משננין הלכה. כן צריך לומר וכן הוא בבמדבר רבה:

קוהה להם. כלומר שתהא הלכה ברורה ומוכנת להם בפיהם שלא יצטרכו להיות קוהה ושוהה בה, וכן בספר ישן גרס שאין דבר ההלכה ספקה להם (מתנות כהונה):

היאך להוציא את הדין לאמתו והיו רואים כאילו חרב מונחת להם בין ירכותיהן וגיהנם פתוחה לפניהם הוי מפחד בלילות שהיו מתפחדין היאך להוציא את המעשה כדי להנצל מדינה של גיהנם. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בבמדבר רבה פרשה הנזכר לעיל. הענין שצריך הדיין להיות בקי בשני דברים, בדין תורה היינו שיהיה כל דין אצלו על בוריו ולא יהיה דן דבר מתוך דבר אלא הכל בידוע מקובל מרבו, וגם צריך להיות בקי בישובו של עולם שיבין אם הם טענו אמת בכדי שיהא אמת לאמתו, דהיינו שיהיה הדין אמת שיהא טענתם אמת, וגם לאמיתה של תורה, והשכר מה שהוא בקי בתורה הוא עץ חיים כמו שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, והשכר מהמשפט שרואה שיהיה אמת הוא גן עדן כמו שנאמר (משלי כט ד) מלך במשפט יעמיד ארץ והוא ארץ החיים שהוא גן עדן, וא"כ אם הוא עובר על זה הוא להיפך, דהיינו מן החיים חרבו של מלאך המות, ומן גן עדן גיהנם, וזהו שהדיין צריך לראות שחרב חדה מונחת לו בין ירכותיו ויראה להיות בקי בתורה, וכמו שגיהנם פתוחה לו מתחתיו דהיינו שיהא בקי בישובו של עולם (הגר"א בשיר השירים פ"ג פסוק ז'):

כאילו יצאת מירכיך. פירוש כאילו היא בתך שאין יצרך מהרהר עליה, כמה שאמרו (קידושין פ, ב) מתייחד אדם עם בתו. ומפני שמדבר עמה על עסק כתמה ונדותה יש מקום לחוש שיהרהר בה לכן אמר שיראה כאילו היא בתו, ובבמדבר רבה נוסח אחר בזה (רד"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף