עץ יוסף על שיר השירים רבה/ב/יז/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ב יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פיחה. הפחה, רוח המפריש ומחלק בין דבר לדבר, כלומר לדחותן בנשיבה בעלמא כמה דאת אמר (תהילים י ה) כל צורריו יפיח בהם, כלומר בנשיבת רוח היום של הגאולה תנוס חשכת לילה של גלות, וזה שאמרו באגדת בראשית ריש פרק ל"ו יפיח יומא ואינון ערקן, רצה לומר כמעט קט ואיננו (רד"ל):

בלילן. הגלות נקרא לילה כמה דאת אמר (ישעיה כא יא) שומר מה מליל:

שני צללים קשים של טיט ולבנים. שהיו מחשכין עליהם האור בקושי השעבוד של טיט ולבנים כמו שמחשיך הצל את היום:

הגוי. לא היה לו לכתוב רק הגוי וכתיב גם את הגוי לרבות ארבע מלכיות ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ד (סימן יט), ובדברים רבה פ"א ובתנחומא פרשה וירא:

ר' יודן אמר גירות כו'. פירוש דקשה ליה קרא דכתיב כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, הא לא היה גלות מצרים אלא מאתים ועשר שנה, לכן פירש שהכי קאמר קרא כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם, והגירות והעבדות והעינוי בין הכל יהיה ארבע מאות שנה.

ואפילו באיספטלייה שלהן. פירוש אפילו הזמן שהיו האבות בעיר המוכנת להם דהיינו בארץ כנען, גם כן נחשב לחשבון הארבע מאות שנה, והיינו משנולד יצחק, כדאיתא בבראשית רבה פרשה מ"ד (סימן יח) וזה לשונו כי גר יהיה זרעך משיראה לך זרע. ועיין בבראשית רבה פרשה הנזכר לעיל ששם הגירסא נשתנה, והיפה תואר שם הסכים לגירסת הערוך והילקוט שגרסו גירות ועבדות עינוי בארץ לא להם, ארבע מאות שנה לאספטליא שלהם, ופירושו כתב היפה תואר וזה לשונו פירוש שאין ארבע מאות שנה דבק לגירות ועבדות וענוי, אלא ארבע מאות שנה פירושו שבסוף ארבע מאות שנה ישובו לארצם לעיר המוכנת להם, ומינה נדע שהימים הנשארים בירידתן למצרים עד תשלום הארבע מאות שנה יהיו בגלות, וארבע מאות שנה נמנות משנולד יצחק. ולפי זה לא נתן קצבה לזמן הגלות כי לא אמר אלא לסוף ארבע מאות שנה משיהיה לך זרע ישיבו לארצם, עד כאן לשונו:

שאני נהפך להם ממדת הדין כו'. דרש סב לשון סובב ומתהפך ממדה למדה וכן הוא בילקוט:

וממהר גאולתכם כצבי וכאיל. כן צריך לומר וכן הוא בילקוט:

לאורזליהון דאיילתא. פירוש איל בחור:

עד שארתיח היום. פירוש עד יום שהצתי אותם באש.

כמה דאת אמר באש עברתי אפיח עליך שפירושו שאמר הקדוש ברוך הוא באש עברתי אפיח עליו האש פירוש על עמון, שנבואה זו נאמרה על עמון:

הצללים אלו צללי יגון ואנחה. רצה לומר כמה דאת אמר (ישעיה לה י) ונסו יגון ואנחה, וכן הוא באגדת בראשית שם:

וממהר גאולתכם כצבי וכאיל. כן צריך לומר:

על הרי בתר רבי יודן אמר כדי שיתלו המלכיות בתר אוריהון. כן צריך לומר. פירוש דורש הרי בתר אין הרים אלא מלכיות (ספרי סדר האזינו פיסקא ש"ך) ובתר מפרש ליה אחרי בלשון ארמי, ואוריא פירושו אוצרות (עיין ערוך ערך אריא). וקאמר ר' יודן שצריכין אנו להתמהמה בגלות עד שיטלו המלכיות כל שכר פעולתם הטובה:

אמר רבי לוי בר חיתא כד תתב מלכותא בתר סולא. סולא פירושו רוממות והגבהה, כמו (איוב כח טז) לא תסולה בכתם אופיר (ועיין ערוך ערך סל הראשון) ורצה לומר שאני מהפך לכם ממדת הדין למדת רחמים אחר שיטלו המלכיות כל רוממותם:

בבית תר. זה ביתר:

ארבע מאות רבוא אלף בני אדם. ואות אמת כתב שצריך לומר שמונים אלף רבוא בני אדם, וכן הוא בבראשית רבה פרשה סה סימן י"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף