עץ יוסף על שיר השירים רבה/ב/יג/ד

עץ יוסף על שיר השירים רבה ב יג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומשוח מלחמה. עיין בסוכה פרק החליל (נב, ב) שיש שם שינוי במאמר זה:

המכריז ואומר. אינו בנוסחאות אחרות אלא שנאמר מה נאוו (אות אמת):

והרשעים כלים. והרשעים דומים לפגי תאנה כדלעיל:

שבוע. פירוש שמיטה, ועיין כל זה בפרק חלק (סנהדרין צז, א):

והמטרתי על עיר אחת. שיהא מעט מטר ויהי רעב במקום זה ושובע במקום זה:

חצי רעב. רעב מעט שלא יהא שובע בשום מקום:

והתורה משתכחת מישראל. מתוך שאין להם מה לאכול על דרך (אבות פרק ג משנה יז) אם אין קמח אין תורה:

בששית קולות. יצאו קולות שבן דוד בא, לשון אחר קולות מתקיעות שופר שנאמר (ישעיה כז יג) יתקע בשופר גדול:

בשביעית מלחמות. בין אומות העולם לישראל:

במוצאי שביעית. בכמה מקומות קרי לשמינית מוצאי שביעית, ולפי שהיא השנה הסמוכה לשבוע העברה קרי ליה שבוע שבן דוד בא:

אתת כהדא. דהוי הכא שנה אחת רעב שנה אחת שובע ואף על פי כן לא בא בן דוד (רש"י):

בית הוועד. מקום שתלמידי חכמים מתוועדין שם ללמוד תורה יהיה לבית זנות, שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם, מפני שחוץ לעיר היו בתי מדרשות שלהם (רש"י סוף מסכת סוטה):

והגבלן. מקום ששמו כך כדכתיב בספר יהושע (יג, ה) והארץ הגבלי, ויתכן שחבל ארץ ההיא נקראה בשם גבלן על שם העיר גבל אשר היתה תכונתה שמה ונזכרת גם כן במדרש (קהלת (א) פסוק (ד) דור הולך ודור בא [סימן ב]) ר' לוי ור' יעקב גבלאי בשם רבי חנינא. ומצאתי בספר מערכי לשון, והגבלן ישום בהררם שעיר (בראשית י"ד, ו) תרגם יונתן בן עוזיאל דבטוריא רמיא דגבלא, וכן (שם ל"ב, ד) ארצה שעיר תרגם יונתן בן עוזיאל לארעא דגבלא, ואולי על זה יכוון כאן שבעל ארץ הגבלן ישומם:

ישום. ישתומם:

ואנשי הגליל יסובבו. בחלק גרס ואנשי הגבול יסובבו, ופרש"י אנשי גבול ארץ ישראל, לישנא אחרינא אנשי גזית סנהדרין:

וחכמת הסופרים תסרח יראי חטא כו'. כלל מעלות השכליות והמדות שבכולם יהיו נמאסים בדור ההוא. והרב מורנו הרב אברהם בן הגר"א פירש וחכמת סופרים תסרח מלשון (שמות כו, יב) וסרח העודף, ורצה לומר שלעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה (פסחים ג, ב), אבל הסופרים והחכמים ההמה יאריכו נאום ולא ינאם לאזני שומעם, עד כאן לשונו:

ופני הדור כפני הכלב. דדמין ממש לכלב, לישנא אחרינא כפני הכלב שלא יתביישו זה מזה (רש"י). עוד אפשר לפרש כי הכלב נאמן לאדוניו, ואמר שפני אותו הדור יהיה כפני הכלב שמראה לפנים כאילו הוא אוהב, אבל לבו בל עמו, כי לפי האמת האהבה שהיא נראה לפנים היא נעדרת בלב, ועל זה אמרו בפרק בתרא דסוטה (מז, ב) ואין הדור רואה אלא לפנים. והזקוקין (תנא דבי אליהו זוטא פרק טז) פירש כי מנהיגי הדור יהיו שפלים כמו מנהיגי הכלבים, עוד פירש כי פני הדור אלו הם העשירים שבדור, כמו שפרש"י בפרשת מקץ על הפסוק (בראשית מא, נו) והרעב היה על כל פני הארץ מי הם פני הארץ אלו העשירים עד כאן לשונו, רצה לומר שהעשירים שבדור יהיו כילים וקמצנים בממונם ואכזרים מליתן כלום לעניים, כמו הכלב שהוא כילי ואכזר מליתן לחבירו כלום, כמו שפירשו המפרשים (שמואל א' כ"ה, ג) על הפסוק ושם האיש נבל וגו' והאיש קשה ורע מעללים והוא כָלִבִּי, ופירשו המפרשים שהיה קמצן וכילי ואכזר מליתן כלום מסעודתו הגדולה לעבדי דוד:

ותהי האמת נעדרת [וסר מרע משתולל]. וכתיב בתריה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וגו' וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו וגו' וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וגו' שמע מינה דקאי על ימות בן דוד:

להיכן הולכת. בגמרא ובתנא דבי אליהו הכי איתא שם מאי ותהי האמת נעדרת, דבי רבי ינאי אומר הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר, ורצונם לומר דלא יוכל לפרש כדעת המפרשים פשטא דקרא שהוא לישנא דחסרון, כלומר שיחסרו אנשי האמת, א"כ הוי ליה למימר בהדיא ותהי האמת נחסרת, לכן קאמר שפירושו הולכת ויושבת לה עדרים עדרים, רצה לומר שיהיו אנשי אמת אך המה יברחו מקבוץ בני אדם, כי ישנאו אנשי שקר אותם ויברחו בהחבא מפניהם, וזה שסיים הפסוק וסר מרע משתולל אין הכוונה שאמת הוא שהסר מרע הוא משתולל ושוטה, רק בני אדם יחשבום לשוטים כמשפט הלצים אשר חכמים המה ללעוג ולשחוק, והסר מרע לא יאבה באלה על כן יחשבום לסכל ושוטה:

עד שהראשונה קיימת. שלא כלתה צרה ראשונה, שניה ממהרת לבא:

הנערים ילבינו לזקנים. כלומר יחרפו ויביישו לזקנים (רש"י):

ויעמדו הזקנים בפני הנערים לכבדם. והיינו דאמרי (סוטה מט, ב) בעקבות משיחא חוצפא יסגא (רש"י):

בת קמה באמה. לְחַרפָהּ ולביישה (רש"י):

ויקר הווה. בחלק גרס והיוקר יעות פירוש מכובד שבהם ימי עוותן ורמאי. לישנא אחרינא היקר יעות שלא יכבדו זה את זה, יקר כבוד. ובסוף מסכת סוטה גרס והיקר יאמיר, ופירש בעל תוספות יום טוב שהכבוד יהיה נאהב מאד לרדוף אחריו, מלשון (דברים כו, יז) את ה' האמרת היום שפרש"י מלשון אהבה:

והיין יסריח. בחלק גרס והיין ביוקר, ופרש"י ז"ל אף על פי שהגפן יתן פריו אפילו הכי יהיה היין ביוקר, משום שלא יהיה בפרי עצמו ברכה. לישנא אחרינא שיהיו כולם רודפים אחר היין (מרוב צער) ומשתכרים, ומתיקר היין אף על פי שיהיה הרבה יין בעולם:

ואין תוכחות. שאין בר ישראל יוכל להתווכח עמהם להשיב להם תשובה נוצחת כהוגן להוציא המינות מלבם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף