עץ יוסף על שיר השירים רבה/ב/ג/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באהליות. אהלים כמשמעו כדי שיעמוד בחוזק ויהיה לו סמוכים מפה ומפה:

וקסטריות. פירוש גזוזטראות:

ונתרזין מתוך פני ניקטיהון. פירוש הטילו רעי בתוך היכליהם, שהדבור נכנס בבתיהם כדאמר בתנחומא תרומה סימן ט):

פניקטיהון. לך יובילו מלכים שי (תהילים סח ל) תרגומו מפניקטיהון (פירוש מהיכליהן) לך ייתון מלכייא קרבנא:

קול אלהים חיים וגו'. מדבר מתוך האש כמונו ויחי, ופירושו לרבי יהושע בן לוי מי הוא ששמע כמונו ועמד בבוריו, דודאי נזדעזעו כמונו, ולכן אנו יראים שאם עוד נשמע הקול נמות מאחר שאין בריה יכולה לסובלו. ופירוש ויחי לשון בריאות כמו (ישעיה לח ט) ויחי מחליו, וקרא השמע עם קול ה' כאשר שמעת אתה ויחי מפרש רבי יהושע בן לוי אם נמצאת אחר ששמע כמותך ונשאר בבוריו, לא ודאי, אלא כולם נזדעזעו כמוך, וא"כ דבר גדול הוא שמיעת קול ה' שלא נהיה כמוהו בעולם מאחר שכל ששמע הקול נזדעזע:

אמר רבי סימון כו'. רצה לומר שרבי סימון סבר שאומות העולם מתו, כלומר רבים מהם מתו או היו קרובים למות, ודייק מיתורא דאתה משמע אתה היתה שמיעתך משונה, ולהכי הכי פירושו מי כמוך ששמע ויחי כמוך שאתה חיית ולא זולתך, ומפרש ויחי כפשוטו, וקרא דמי כל בשר מפרש ר' סימון הכי, מכיון דאין מי ששמע ויחי זולתינו שנעשה לנו נס א"כ אנו יראים פן נמות מכיון דשמיעת הקול מסוכנת דלאו כל שעתא ושעתא מתרחש ניסא, או שמא לחוזק כוחנו לא מתנו בפעם ראשונה אבל בפעם אחרת נתפעל יותר עד שנמות (יפה תואר):

דו פרצופים. מפני שהקול היה נחלק לישראל ולאומות העולם לכל אחד כעניינו קאמר דו פרצופים, פירוש שני צורות:

שמעת ויחי. אתה שמעת וחיית אבל אומות העולם שמעו ומתו, וכן הוא בהדיא בויקרא רבה (א, יא):

תחת התפוח עוררתיך. כזה שהוא מעורר הישן כן הקדוש ברוך הוא היה מעורר אותם להחיותם כמו שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו:

היה נפסק. עיין ברש"י ריש ויקרא ובתורת כהנים ובבמדבר רבה פרשה י"ד:

נבואה מצויה באומות העולם. אין הכוונה בדבור מיוחד בהגלות שכינה, אלא הכוונה על הנבואה הטבעית והוא השגתם מהשפע השופע על השכל כפי הבנתם, שמתחלה היתה נבואה זו מצויה באומות העולם כי הראוי ומכוון עצמו אליה היה משיג מה שבחקו להשיג, אמנם משהוקם המשכן גם מין השכל הטבעי מהנבואה גם כן נסתלקה מהם:

והלא בלעם בן בעור כו'. לא הקשה מנבואותיו של בלעם המפורשות שדבר ה' בו בהגלות השכינה, כי ידוע שזה לטובת ישראל להשיבו אחור ממחשבתו הרעה, רק מקשה ממה שהיה מתנבא מתחלה שהיה מפורסם באומות למגיד עתידות וכיוצא ולכן אמר לו בלק כי ידעתי את אשר תברך מבורך, וזה מצד הכנתו בשכלו היה, מכאן הוקשה להם למה לא נסתלקה ממנו השגה זו אחר שהוקם המשכן אם ה' הסיר ההשגה מכל המוכנים לה משהוקם המשכן. והשיב שנבואת בלעם הוצרכו להגיד טובתן של ישראל. שאילו אחד מישראל ברכם יאמרו אומות העולם שקר דבר, אבל בהיות בלעם השונא המברך את ישראל ישימו אומות העולם יד לפה כדאיתא בדברים רבה פ"א (סימן ד), ולכן לא הסיר ה' מבלעם כח נבואתו מתחלה כדי שיהיה מוכן באחרונה וגם כדי שיתפרסם באומות העולם אמתת דבריו (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף