עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ט/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לססתי כתיב. פירוש בלא וא"ו, ולא מצינו סוס בכל המקרא בלא וא"ו, לכן דרש לססתי שמחה וששון, כאילו נכתב בשי"ן, דאותיות זסשר"ץ הם ממוצא אחד ומתחלפין זה בזה. והכי קאמר לססתי ברכבי פרעה כמו שששתי על רכבי פרעה לאבדם כך דמיתיך רעיתי שהיית דומה לו והייתי שש לאבדך כמותו מפני שלא היית ראוי לנס מצד מעשיך. ובפסיקתא רבתי איתא וזה לשונו לסוסתי זו המירה שהמרו על הים, לפי שיבש הקדוש ברוך הוא המים, והטיט לא יבש, התחילו אומרים זה לזה המים יכול הוא לייבש אבל לא הטיט דכתיב דרכת בים סוסיך חומר מים רבים, אמר הקדוש ברוך הוא ראוים הללו לאבדן כסוסיו של פרעה אלא אעשה למען שמי להודיע את גבורתי, עד כאן לשונו (זה ינחמנו [על המכילתא בשלח פרשה ו]):

כך ששתי כו'. כמו שדרשו חז"ל (מכילתא בשלח פרשה ו) והמים להם חומה חמה כתיב:

מימינם ומשמאלם. שכן כתוב והמים להם חומה מימינם ומשמאלם:

בזכות התורה. שבזכותה נגאלו ישראל כדאיתא במדרש (שמות רבה ג ד) ששאל משה להקדוש ברוך הוא באיזה זכות יגאלו ישראל, והשיב הקדוש ברוך הוא בזכות התורה דכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו', וגבי התורה כתיב ימין כדכתיב מימינו אש דת למו. ואף על גב דימין הקדוש ברוך הוא היה שמאל של ישראל מכל מקום כיון דכתיב לשון ימין גבי תורה דרש האי מימינם על התורה, עוד יש לומר דהא איתא לעיל (פסוק ב סימן ב) שהדבור היה מקיף כל המחנה וחוזר לימין של ישראל, לכן דרש מימינם על התורה שקבלו בימין:

ומשמאלם זו מזוזה. לפי גירסא זו יש לומר על שהיא משמאל ביציאתו מן הבית, אבל במכילתא איתא מימינם בזכות התורה כו' ומשמאלם זו תפלה [ונקראת התפלה שמאל לפי שאינה אלא חיי שעה, והתורה ימין שהיא חיי עולם, כדאמרינן בגמרא (שבת י.) מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה (מתנות כהונה]. דבר אחר מימינם זו מזוזה שעתידין ישראל לעשות ומשמאלם זו תפילין עד כאן. ובזה ניחא שמזוזה נקרא ימין על שם שהיא בימין הנכנס, ותפילין שמאל שמניחין אותה על יד שמאל. ולפי גירסתינו דבר אחר מימינם זו קריאת שמע ומשמאלם זו תפלה יש לפרש קריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים כולו קודש קדשים היא לה' נקראת ימין, אבל תפלה שהיא צרכי עולם הזה נקראת שמאל. ובילקוט הנוסחא מימינם זו התורה שהן עתידים לקבל ומשמאלם אלו תפילין:

וירכב על כרוב ויעף. בשוחר טוב ובילקוט שמואל גרסו הדא הוא דכתיב (חבקוק ג ח) כי תרכב על סוסיך, ובמכילתא גרס שנאמר דרכת בים סוסיך לשון רבים משמע סוסים הרבה שונים ומתחלפים פעמים זכר ופעמים נקבה, והכוונה שקרא הכי קאמר לסוסתי ברכבי פרעה הסוס שלי היה כמו הרכב של פרעה:

הורג בעליו במלחמה. כדאיתא בפסחים דף קי"ג, ב' ובשוחר טוב איתא סוס זכר עומד ומשתין והנקבה מהלכת ומשתנת, ורצה לומר ולזה היא טובה לסבול טורח הדרך ולרוץ אורח יותר מזכר:

אלא הריני רוכב על סוסה נקבה. כביכול הקדוש ברוך הוא כן הדא הוא דכתיב לסוסתי ברכבי פרעה. כן צריך לומר, וכן הוא במכילתא. ורצה לומר לסוסתי הסוס שלי דומה כמו הרכב של פרעה וכמו שכתבתי לעיל. והגר"א בביאורו על שיר השירים כתב לסוסתי הוא סוס נקבה והיוד הנוספת בו כמו (תהילים קכג א) היושבי בשמים, ורצה לומר להסוס נקבה שברכבי פרעה דמיתיך, דמיתיך, מדמה אני אותך רעיתי:

סוסים פגיין. סוסים מחולפים ומשונים זה אחר זה, וריחו לא נמר (ירמיה מח יא) תרגום לא פג. והרד"ל מגיה סוסים סגיין פירוש הרבה, עד כאן לשונו. והגם שבאמת לא שייך בו בהקב"ה רכיבת סוס, נראה לו כרוכב על סוס, כדי לרמות את פרעה להטעותו שיאמר א"כ אלהים של ישראל גם כן רוכב סוס כמוני וכמוהו, חלילה וחס, ולזה מכיון שראה שהשי"ת בא אליו בסוס התחכם לבחור סוס נקבה, או שאר סוסים:

הביא נפט. נפט הוא מה שנדלק בתוך קנה שריפה, בלשון אשכנז פּוּלווֶער (יפה מראה):

אבני בליסטרוס. בלסטר בלשון יוני כלי מלחמה אשר בו מורים אבנים לרדות החומות ולהרוג האויבים (מוסף הערוך):

שנאמר וה' נתן קולות וברד. נראה שצריך לומר שנאמר (תהילים יח יד) ועליון יתן קולו ברד, שזה הקרא מיירי בים, אבל פסוק הנזכר לעיל מיירי מהברד שהיה במצרים:

חרבות ורמחים. שיש להם צחצוח, ולהט הרחב דומה לברקים כאומר (יחזקאל כא טו) לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק, כנגדן הביא עליהם ברקים רב (יפה מראה). וכן הוא בשוחר טוב מזמור י"ח בהדיא:

החצים מפזרים אותם. פירוש למצרים, דאי ויפיצם אחצים קאי וקשה דהא לא אשכחן בחצים אלא לשון רביה או יריה או זריקה או שלוח, לא לשון נפוץ (יפה מראה). ובירושלמי פ"ח דסוטה (ה"ג) הכי איתא מלמד שהיו עשוין תיבות תיבות (פירוש כתות כתות) (יפה מראה) והיו החצים מפזרין אותן (פירוש למצרים), והברקים מכניסין אותן (פירוש שהיו הברקים באין כנגדן מאותו המקום שהיו מתפזרין, ועל ידי כן היו בורחים לצד פנים ונאספים זה אל זה, וזה היה כדי לערבבם), ויהמם הממם ועירבבם, עד כאן לשונו:

סגניות שלהם. פירש בערוך חכמה ודעת שלהם, והמוסף הערוך כתב פירוש בלשון רומי נס ודגל:

קטפרטקים. פירוש בלשון יוני ורומי מזויין בלבוש ברזל (מוסף הערוך):

לבלב בקולו. ויוצא פרח (במדבר יז כג) תרגום ואפיק לבלבין. ורצה לומר שמכנה קולו של פרעה נגד קולו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רק כענין הנצה בצמחים שהוא תחלת הוצאת העלין, כן אין זה כי אם הנצת קול בעלמא. ובשוחר טוב הגירסא מלבב בקולו, והוא הנכון, שהוא מענין קול מעומק ואומץ הלב לחזק לבב עמו וחילו (רד"ל):

על טעונו. מרכבתו הטוען אותו:

טוען את רכובו. דרש וירכב על כרוב ואז ויעף הכרוב מפני שהשי"ת רוכב עליו:

עולמות ויצא להראות בהן. כן הוא באגדת שמואל, לכך כתיב וירא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף